עלים לתרופה אות ג', מכתבי רבי נחמן מברסלב

גירסא מנוקדת:

ג

[הַעְתָּקָה אוֹת בְּאוֹת מֵאִגֶּרֶת כְּתִיבַת יַד רַבֵּנוּ זַ"ל בְּעַצְמוֹ שֶׁכָּתַב לְאָחִיו הָרַב מו"ה יְחִיאֵל זַ"ל לִקְרִימֶנְטְשַׁאק. שֶׁהָיָה שָׁם מַחֲלֹקֶת עָלָיו מִמִּתְנַגְּדִים רְשָׁעִים וְצִעֲרוּ אוֹתוֹ מְאֹד. כַּמּוּבָן מִדִּבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל בְּעַצְמוֹ, בְּאִגֶּרֶת זֶה]

בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם ב' פָּרָשַׁת בְּחֻקֹּתַי.

לַאֲהוּבִי אָחִי חֲבִיבִי וִידִידִי הָרַבָּנִי הַמֻּפְלָא וּמֻפְלָג חָכָם הַשָּׁלֵם וְכוּ', מוֹרֵנוּ הָרַב יְחִיאֵל צְבִי נֵרוֹ יָאִיר וְיוֹפִיעַ.

הִגִּיעַנִי מִכְתָּבוֹ פֹּה ק"ק זַאסְלַאב, וְהָיָה לִי צַעַר גָּדוֹל מִזֶּה, אֵיךְ מָלְאוּ לִבָּם הָאֲנָשִׁים הָרְשָׁעִים הָאֵלּוּ וְהֵעֵזּוּ פְּנֵיהֶם כָּל כָּךְ נֶגְדְּךָ. וְתָמֵהַּ אֲנִי אֵיךְ לֹא נִמְצָא טוֹב לְעֻמַּת רַע לַעֲמֹד כְּנֶגְדָּם לְבַעֵר הָרַע.

אֲהוּבִי אָחִי נַפְשִׁי וּלְבָבִי, אַל תִּירָא וְאַל תֵּחַת מִפְּנֵיהֶם, רַק חֲזַק וֶאֱמַץ בַּתּוֹרָה וּבְיִרְאַת ה' כָּל הַיּוֹם, כַּמְדֻבָּר בֵּין שְׁנֵינוּ. וּזְכוּת אֲבוֹתֶיךָ מְסַיַּעְתְּךָ. כִּי כָּל זֶה לְגַדֵּל אוֹתְךָ וּלְהַרְבּוֹת כְּבוֹדְךָ וּלְגַדֵּל שִׂכְלְךָ. כִּי כְּמוֹ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְכָל מִינֵי זֵרְעוֹנִים לָבוֹא לְתַכְלִית גִּדּוּלָם, אֶלָּא עַד שֶׁנּוֹתְנִין מִתְּחִלָּה הַגַּרְעִין בֶּעָפָר, וְאַחַר כָּךְ הַגַּרְעִין נִתְבַּלֶּה וְאַחַר בְּלוֹתוֹ יִפְרַח וְיָצִיץ וְנַעֲשֶׂה אִילָן גָּדוֹל. כֵּן הַדָּבָר הַזֶּה, שֶׁעַל יְדֵי זֶה שֶׁמַּשְׁפִּילִין אוֹתְךָ עַד עָפָר, עַל יְדֵי זֶה תִּתְגַּדֵּל וְתָצִיץ וְתִפְרַח בָּעוֹלָם. אִלּוּ הָיוּ יוֹדְעִין אֵלּוּ הָרְשָׁעִים מִזֶּה, בְּוַדַּאי לֹא הָיוּ מְבַזִּין אוֹתְךָ, כִּי כָּל כַּוָּנָתָם לְרַע.

וּמְהוֹדַעְנָא לְמַעֲלָתוֹ, כִּי בְּדַעְתִּי לֵישֵׁב בְּכָאן קְהִלָּה קְדוֹשָׁה זַאסְלַאב לְעֵרֶךְ שְׁלשָׁה חֳדָשִׁים. וְאַחַר כָּךְ אֵדְעָה אֵיךְ לִפְנוֹת. וּמְהוֹדַעְנָא שֶׁזּוּגָתִי מִתְּחִלָּה הָיָה לָהּ שִׁנּוּי, וְעַכְשָׁיו נִתְהַפֵּךְ וְהוֹלֵךְ, וּמִתְמַעֵט כֹּחָהּ בְּכָל יוֹם, וְהַהוֹצָאָה בְּכָאן מְרֻבָּה. כִּי הָיָה לִי הוֹצָאוֹת בְּכָאן אַרְבָּעָה וַחֲמִשִּׁים אֲדֻמִּים. וְתוּ לֹא מִידֵי רַק חַיִּים וְשָׁלוֹם.

מִנָּאִי אָחִיךָ אוֹהֵב נַפְשְׁךָ הַדּוֹרֵשׁ שְׁלוֹמוֹ תָּמִיד, וּמְצַפֶּה לִשְׁמֹעַ מִמֶּנּוּ בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת, וְלִרְאוֹתוֹ בְּחַיִּים וְשָׁלוֹם.

נַחְמָן בֶּן מוֹרֵנוּ הָרַב שִׂמְחָה יִשְׁמְרֵהוּ צוּרוֹ וִיחַיֵּהוּ.

זוּגָתִי פּוֹרֶסֶת בִּשְׁלוֹם זוּגָתוֹ. בִּתִּי מִרְיָם פּוֹרֶסֶת בִּשְׁלוֹם כֻּלְּכֶם. וְלִפְרֹס בִּשְׁלוֹם תּוֹמְכָיו הַנִּלְוִים אֵלָיו. חִזְקוּ וְאִמְצוּ כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלַּתְכֶם בָּזֶה וּבַבָּא.

נַחְמָן הַנַּ"ל.

גירסא לא מנוקדת:

ג
[העתקה אות באות מאגרת כתיבת יד רבנו ז"ל בעצמו שכתב לאחיו הרב מו"ה יחיאל ז"ל לקרימנטשאק. שהיה שם מחלקת עליו ממתנגדים רשעים וצערו אותו מאד. כמובן מדברי רבנו ז"ל בעצמו, באגרת זה]
בעזרת השם יתברך, יום ב' פרשת בחקתי.
לאהובי אחי חביבי וידידי הרבני המפלא ומפלג חכם השלם וכו', מורנו הרב יחיאל צבי נרו יאיר ויופיע.
הגיעני מכתבו פה ק"ק זאסלאב, והיה לי צער גדול מזה, איך מלאו לבם האנשים הרשעים האלו והעזו פניהם כל כך נגדך. ותמה אני איך לא נמצא טוב לעמת רע לעמד כנגדם לבער הרע.
אהובי אחי נפשי ולבבי, אל תירא ואל תחת מפניהם, רק חזק ואמץ בתורה וביראת ה' כל היום, כמדבר בין שנינו. וזכות אבותיך מסיעתך. כי כל זה לגדל אותך ולהרבות כבודך ולגדל שכלך. כי כמו שאי אפשר לכל מיני זרעונים לבוא לתכלית גדולם, אלא עד שנותנין מתחלה הגרעין בעפר, ואחר כך הגרעין נתבלה ואחר בלותו יפרח ויציץ ונעשה אילן גדול. כן הדבר הזה, שעל ידי זה שמשפילין אותך עד עפר, על ידי זה תתגדל ותציץ ותפרח בעולם. אלו היו יודעין אלו הרשעים מזה, בודאי לא היו מבזין אותך, כי כל כונתם לרע.
ומהודענא למעלתו, כי בדעתי לישב בכאן קהלה קדושה זאסלאב לערך שלשה חדשים. ואחר כך אדעה איך לפנות. ומהודענא שזוגתי מתחלה היה לה שנוי, ועכשיו נתהפך והולך, ומתמעט כחה בכל יום, וההוצאה בכאן מרבה. כי היה לי הוצאות בכאן ארבעה וחמשים אדמים. ותו לא מידי רק חיים ושלום.
מנאי אחיך אוהב נפשך הדורש שלומו תמיד, ומצפה לשמע ממנו בשורות טובות, ולראותו בחיים ושלום.
נחמן בן מורנו הרב שמחה ישמרהו צורו ויחיהו.
זוגתי פורסת בשלום זוגתו. בתי מרים פורסת בשלום כלכם. ולפרס בשלום תומכיו הנלוים אליו. חזקו ואמצו כי יש שכר לפעלתכם בזה ובבא.
נחמן הנ"ל.