עלים לתרופה אות ד', מכתבי רבי נחמן מברסלב

גירסא מנוקדת:

ד

[הַעְתָּקָה אוֹת בְּאוֹת מֵאִגֶּרֶת כְּתִיבַת יַד רַבֵּנוּ זַ"ל בְּעַצְמוֹ, שֶׁכָּתַב לְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בְּעֵת שֶׁיָּשַׁב בְּזַאסְלַב בִּשְׁנַת תקס"ז]

מְהוֹדַעְנָא לְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ כִּי קַצְתִּי בִּישִׁיבַת בְּרֶסְלֶב, מִגֹּדֶל הַצָּרוֹת וְהַרְפַּתְקָאוֹת דְּעָדוּ עָלַי. וְעַכְשָׁיו אֶהְיֶה מִתְהַלֵּךְ מֵאֹהֶל אֶל אֹהֶל, וְלֹא לְהִשְׁתַּקֵּעַ אֶלָּא לָגוּר. בְּכֵן שְׁאֵלָתִי וּבַקָּשָׁתִי מִכֶּם, שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָרִיק יְגִיעִי שֶׁיָּגַעְתִּי עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד, וְשַׂמְתִּי אֶת נַפְשִׁי בְכַפִּי בִּשְׁבִיל טוֹבַת נַפְשְׁכֶם. ה' הַצַּדִּיק וַאֲנִי הִרְשַׁעְתִּי, וּמַעֲשַׂי גָּרְמוּ לִי הַיִּסּוּרִים וּמִיתַת הַבָּנִים הַמְסֻלָּאִים, וְהַמַּחֲלֹקֶת וְהַקִּטְרוּגִים. אַף עַל פִּי כֵן יָדַעְתִּי גַּם יָדַעְתִּי, שֶׁגַּם הָעֵסֶק שֶׁעָסַקְתִּי עִמָּכֶם לְהוֹצִיא אֶתְכֶם מִשִּׁנֵּי הַסָּמֵךְ מֵם, עַל כָּל אֵלֶּה עֵינָיו לָטַשׁ וְשִׁנָּיו חָרַק עָלַי.

וּבְכֵן אֲהוּבַי אַחַי וְרֵעַי, חִזְקוּ וְאִמְצוּ בְּיִרְאַת ה' כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְפִי כֹּחוֹ וּבְחִינָתוֹ. וְלֹא יִהְיֶה לָרִיק יְגִיעִי. וְשִׁמְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עֶבֶד ה', כַּאֲשֶׁר לִמַּדְתִּי אֶתְכֶם. וְתֵדְעוּ שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֲנִי רָחוֹק עַכְשָׁיו מִכֶּם, אֵין זֶה כִּי אִם רִחוּק הַגּוּפוֹת. וְאֵין רִחוּק חַס וְשָׁלוֹם בְּנַפְשׁוֹתֵינוּ כִּי קְרוֹבִים אֲנַחְנוּ. אֲהוּבַי אַחַי וְרֵעַי! נָא וָנָא, שֶׁיִּהְיוּ דְּבָרַי אֵלֶּה אֲשֶׁר הִתְחַנַּנְתִּי קְרוֹבִים אֲלֵיכֶם יוֹמָם וָלַיְלָה.

וּמְהוֹדַעְנָא שֶׁעַכְשָׁיו אֲנִי מִתְגּוֹרֵר בִּקְהִלַּת קֹדֶשׁ זַאסְלַב, וּפֹה אֵשֵׁב אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם לְעֵרֶךְ שְׁלשָׁה חֳדָשִׁים.

הֲלֹא כֹּה דִּבְרֵי אֲהוּבְכֶם הַכּוֹתֵב בְּדֶמַע, מִגֹּדֶל הַשִּׂמְחָה אֲשֶׁר בִּלְבָבִי, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נָתַן לִי כֹּחַ בַּרְזֶל לָשֵׂאת עֹל הַיִּסּוּרִים וְהַטִּלְטוּלִים כָּאֵלּוּ.

נַחְמָן בֶּן מוֹרֵנוּ הָרַב שִׂמְחָה יִשְׁמְרֵהוּ צוּרוֹ וִיחַיֵּהוּ.

מְהוֹדַעְנָא שֶׁבָּרוּךְ הַשֵּׁם אֲנִי בְּקַו הַבְּרִיאָה בְּלֹא עֵסֶק רְפוּאוֹת גַּשְׁמִיּוֹת.

נַחְמָן הַנַּ"ל.

גירסא לא מנוקדת:

ד
[העתקה אות באות מאגרת כתיבת יד רבנו ז"ל בעצמו, שכתב לכל אנשי שלומנו בעת שישב בזאסלב בשנת תקס"ז]
מהודענא לכל אנשי שלומנו כי קצתי בישיבת ברסלב, מגדל הצרות והרפתקאות דעדו עלי. ועכשיו אהיה מתהלך מאהל אל אהל, ולא להשתקע אלא לגור. בכן שאלתי ובקשתי מכם, שלא יהיה לריק יגיעי שיגעתי עם כל אחד ואחד, ושמתי את נפשי בכפי בשביל טובת נפשכם. ה' הצדיק ואני הרשעתי, ומעשי גרמו לי היסורים ומיתת הבנים המסלאים, והמחלקת והקטרוגים. אף על פי כן ידעתי גם ידעתי, שגם העסק שעסקתי עמכם להוציא אתכם משני הסמך מם, על כל אלה עיניו לטש ושניו חרק עלי.
ובכן אהובי אחי ורעי, חזקו ואמצו ביראת ה' כל אחד ואחד לפי כחו ובחינתו. ולא יהיה לריק יגיעי. ושמרו תורת משה עבד ה', כאשר למדתי אתכם. ותדעו שאף על פי שאני רחוק עכשיו מכם, אין זה כי אם רחוק הגופות. ואין רחוק חס ושלום בנפשותינו כי קרובים אנחנו. אהובי אחי ורעי! נא ונא, שיהיו דברי אלה אשר התחננתי קרובים אליכם יומם ולילה.
ומהודענא שעכשיו אני מתגורר בקהלת קדש זאסלב, ופה אשב אם ירצה השם לערך שלשה חדשים.
הלא כה דברי אהובכם הכותב בדמע, מגדל השמחה אשר בלבבי, שהקדוש ברוך הוא נתן לי כח ברזל לשאת על היסורים והטלטולים כאלו.
נחמן בן מורנו הרב שמחה ישמרהו צורו ויחיהו.
מהודענא שברוך השם אני בקו הבריאה בלא עסק רפואות גשמיות.
נחמן הנ"ל.