גירסא מנוקדת:
ה
[זֶה הָאִגֶּרֶת שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ זַצַּ"ל, לְחוֹתְנוֹ מִזּוּוּג שֵׁנִי מִקְּהִלָּה קְדוֹשָׁה בְּרָאד.הֶעְתֵּק מִכְתָּבִים שֶׁנֶּעְתְּקוּ מכת"י רביז"ל ע"י ר' שְׁמוּאֵל הוֹרְוִויץ מִיְּרוּשָׁלַיִם עיה"ק]
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הַיּוֹם יוֹם אֲשֶׁר נִכְפַּל בּוֹ כִּי טוֹב, סוֹף חֹדֶשׁ מְנַחֵם אָב תקס"ז.
אֶל כְּבוֹד אָחִי מְחֻתָּנִי אוֹהֵב נַפְשִׁי הֲלוֹא הוּא הָרֹאשׁ וְהַמְרֻמָּם שַׂר נָגִיד וְטַפְסָר הַגְּבִיר הַנַּעֲלֶה וְהַנִּכְבָּד הַיָּשִׁישׁ וְהַיָּקָר כְּבוֹד שְׁמוֹ תִּפְאַרְתּוֹ מוֹרֵנוּ הָרַב יְחֶזְקֵאל טְרַאכְטִינְבֶּערְג.
מְהוֹדַעְנָא מִשְּׁלוֹמִי וּמִשְּׁלוֹם כָּל בְּנֵי בֵיתִי שֶׁבָּרוּךְ הַשֵּׁם אִתָּנוּ פֹּה קַו הַחַיִּים וְהַשָּׁלוֹם, כֹּה יִתֵּן ה' וְכֹה יוֹסִיף לִרְאוֹת כָּל בְּנֵי בֵיתִי בְּחַיִּים וְשָׁלוֹם, וּמְהוֹדַעְנָא מִבּוֹאִי לְבֵיתִי בַּיּוֹם הַנַּ"ל, וְהִגַּעְתִּי מֵרוּם פְּאֵרוֹ אִגֶּרֶת שְׁלוֹמִים וְשָׁם נֶאֱמַר וְנִשְׁנִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָהּ לָבוֹא מֵחֲמַת הַפַּאשְׂפָּארְטִין [דַּרְכּוֹנִים], וְגַם הַסְּפָר [גְבוּל] סָגוּר וּמְסֻגָּר, וְגַם נֶאֶמְרָה וְנִשְׁנִין שֶׁאָבוֹא אֲנִי בְּעַצְמִי לִקְרֶעסִילוֹב. עַל כֵּן מְהוֹדַעְנָא לָשׁוּב עַל רִאשׁוֹן וְכוּ', כִּי מַה שֶּׁעָבַר אַיִן כִּי כְּבָר עָבַר זְמַן הַחֲתֻנָּה, וּלְהַבָּא בַּקָּשָׁתִי אִם בִּרְצוֹן מַעֲלָתוֹ שֶׁיִּהְיֶה הַקֶּשֶׁר שֶׁנִּתְקַשַּׁרְנוּ [בֵּינֵינוּ] בְּקֶשֶׁר שֶׁל קַיָּמָא, יִרְאֶה הַפְּאֵר מַעֲלָתוֹ לִמְחֹל עַל כְּבוֹדוֹ הָרָמָה וְהַנִּשָּׂאָה, וְלִקְרֹא עַל הַחֲתֻנָּה סָמוּךְ לְפֹה קְהִלָּתֵנוּ, שֶׁיִּהְיֶה סָמוּךְ וְנִרְאֶה לִקְהִלַּת קֹדֶשׁ בְּרֶסְלֶב, וְלֹא יְאַחֵר מֵחֲצִי חֹדֶשׁ אֱלוּל הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לָזוּז מִמְּקוֹמִי אֲפִלּוּ עַל פַּרְסָה אַחַת, וְאִם לָאו חַס וְשָׁלוֹם גָּבַהּ טוּרָא בֵּינָנָא, וְדַי לַמֵּבִין.
הֻכְפַּל הַבַּקָּשָׁה לְהִתְאַמֵּץ לִשְׁלֹחַ לִי בִּתּוֹ עִם צָרְכֵי כַּלָּה לֹא יְאֻחַר מִזְּמַן הַנַּ"ל, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה עַל מִלּוּי הַלְּבָנָה הַחֻפָּה וְכוּ'. וּבִנְסִיעָתָהּ לְכָאן כְּשֶׁתִּהְיֶה סָמוּךְ לְכָאן לְעֵרֶךְ שָׁלֹשׁ אוֹ אַרְבַּע פַּרְסָאוֹת, תִּרְאֶה לְשָׁלְחָהּ שְׁלוּחָה וְאֶכְתֹּב לָהּ קְבִיעוּת מְקוֹם הַחֲתֻנָּה. וְאוֹדוֹת הַפַּאשְׂפָּארְט [דַּרְכּוֹן] תִּרְאֶה לִתֵּן עֵצוֹת בְּלֹא פַּאשְׂפָּארְט שֶׁלִּי. בִּפְרָט שֶׁבְּנָקֵל אֶפְשָׁר לָבוֹא לְכָאן בְּלֹא פַּאשְׂפָּארְט, וְתוּ לֹא מִידֵי רַק חַיִּים וְשָׁלוֹם.
כֹּה דִּבְרֵי הַמְסַיֵּם, ה' יוֹסֵף לוֹ חַיִּים וַאֲרִיכַת יָמִים וְשָׁנִים טוֹבִים, וְכֹה דִּבְרֵי הַמְיֹעָד לִהְיוֹת חֲתָנוֹ, הַדּוֹרֵשׁ שְׁלוֹמוֹ תָּמִיד בְּאַהֲבָה רַבָּה וְעַזָּה, וּמְצַפֶּה לִתְשׁוּבָתוֹ עַל יְדֵי מֻקְדָּם.
נַחְמָן בֶּן מוֹרֵנוּ הָרַב שִׂמְחָה יִשְׁמְרֵהוּ צוּרוֹ וִיחַיֵּהוּ.
וְאֹמַר שָׁלוֹם וְיֵשַׁע רַב לְזוּגָתוֹ הַצְּנוּעָה הַנְּגִידָה, מִנָּשִׁים בְּאֹהֶל תְּבֹרַךְ הַחַכְמָנִית הַגְּבֶרֶת מָרַת וְכוּ'.
גירסא לא מנוקדת:
ה
[זה האגרת שכתב רבנו זצ"ל, לחותנו מזווג שני מקהלה קדושה בראד.העתק מכתבים שנעתקו מכת"י רביז"ל ע"י ר' שמואל הורוויץ מירושלים עיה"ק]
בעזרת השם יתברך, היום יום אשר נכפל בו כי טוב, סוף חדש מנחם אב תקס"ז.
אל כבוד אחי מחתני אוהב נפשי הלוא הוא הראש והמרמם שר נגיד וטפסר הגביר הנעלה והנכבד הישיש והיקר כבוד שמו תפארתו מורנו הרב יחזקאל טראכטינבערג.
מהודענא משלומי ומשלום כל בני ביתי שברוך השם אתנו פה קו החיים והשלום, כה יתן ה' וכה יוסיף לראות כל בני ביתי בחיים ושלום, ומהודענא מבואי לביתי ביום הנ"ל, והגעתי מרום פארו אגרת שלומים ושם נאמר ונשנין שאי אפשר לה לבוא מחמת הפאשפארטין [דרכונים], וגם הספר [גבול] סגור ומסגר, וגם נאמרה ונשנין שאבוא אני בעצמי לקרעסילוב. על כן מהודענא לשוב על ראשון וכו', כי מה שעבר אין כי כבר עבר זמן החתנה, ולהבא בקשתי אם ברצון מעלתו שיהיה הקשר שנתקשרנו [בינינו] בקשר של קימא, יראה הפאר מעלתו למחל על כבודו הרמה והנשאה, ולקרא על החתנה סמוך לפה קהלתנו, שיהיה סמוך ונראה לקהלת קדש ברסלב, ולא יאחר מחצי חדש אלול הבא עלינו לטובה, כי אי אפשר לזוז ממקומי אפלו על פרסה אחת, ואם לאו חס ושלום גבה טורא ביננא, ודי למבין.
הכפל הבקשה להתאמץ לשלח לי בתו עם צרכי כלה לא יאחר מזמן הנ"ל, כדי שיהיה על מלוי הלבנה החפה וכו'. ובנסיעתה לכאן כשתהיה סמוך לכאן לערך שלש או ארבע פרסאות, תראה לשלחה שלוחה ואכתב לה קביעות מקום החתנה. ואודות הפאשפארט [דרכון] תראה לתן עצות בלא פאשפארט שלי. בפרט שבנקל אפשר לבוא לכאן בלא פאשפארט, ותו לא מידי רק חיים ושלום.
כה דברי המסים, ה' יוסף לו חיים ואריכת ימים ושנים טובים, וכה דברי המיעד להיות חתנו, הדורש שלומו תמיד באהבה רבה ועזה, ומצפה לתשובתו על ידי מקדם.
נחמן בן מורנו הרב שמחה ישמרהו צורו ויחיהו.
ואמר שלום וישע רב לזוגתו הצנועה הנגידה, מנשים באהל תברך החכמנית הגברת מרת וכו'.
כתיבת תגובה