עלים לתרופה אות ו', מכתבי רבי נחמן מברסלב

גירסא מנוקדת:

ו

מִכְתְּבֵי תקס"ח

בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם א' אֱמֹר כ"ו לְמִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תקס"ח פֹּה לְבוֹב לֶמְבֶּרְג.

שָׁלוֹם וְיֵשַׁע רַב לַאֲהוּבִי יְדִידִי הֲלֹא הוּא הָרַבָּנִי הַמֻּפְלָא וְכוּ' מוֹרֵנוּ הָרַב יַעֲקֹב נֵרוֹ יָאִיר.

הִגִּיעַנִי מִכְתָּבְךָ זוֹ פַּעַם שֵׁנִית, וּבַמִּכְתָּב הָרִאשׁוֹן הָיוּ מֻנָּחִים הַקְדָּמוֹת שֶׁל יְדִידִי מוֹרֵנוּ הָרַב נָתָן מִנֶּעמְרוֹב, וְכָעֵת הִגִּיעַנִי פַּעַם שֵׁנִית אִגֶּרֶת מִמַּעֲלָתוֹ הָרָמָה וּבְתוֹכוֹ מֻנָּח הַכְּתָב שֶׁל הַדְּפוּס. וְגַם מַעֲלָתוֹ כּוֹתֵב לִי שֶׁאֶשְׁלַח עַל זֶה לֹא פָּחוֹת מִמֵּאָה אֲדֻמִּים. תָּמֵהַּ אֲנִי עַל מַעֲלָתוֹ אֵיךְ אֵינוֹ כּוֹתֵב עַל יְדֵי מִי אֶשְׁלַח, וּלְיַד מִי אֶשְׁלַח וְעַל שֵׁם מִי אֶשְׁלַח. וְגַם תָּמֵהַּ אֲנִי עַל מַעֲלָתוֹ עַל אֲשֶׁר לֹא כָּתַב לִי סְכוּם הַסְּפָרִים מֵהַדְפָּסָה, אֶלֶף, אוֹ יוֹתֵר. וְגַם עַל אֵיזֶה נְיָר עַל שְׁרַייבּ אוֹ עַל רִיגַאהל [לֹא מַבְרִיק אוֹ עַל מַבְרִיק], וְכַמָּה יִהְיֶה עַל שְׁרַייבּ וְכַמָּה יִהְיֶה עַל רִיגַאהל, וְכַמָּה מַעֲלָתוֹ נוֹתֵן לְהַמַּדְפִּיס שְׂכַר הַדְפָּסָה מִכָּל בּוֹיגִין [גִּלְיוֹנוֹת], וְכַמָּה יִהְיֶה מַחֲזִיק זֶה הַסֵּפֶר כַּמָּה וְכַמָּה בּוֹיגִין, וְכֵן מַעֲלָתוֹ יִכְתֹּב לִי מִכָּל מְפֹרָשׁ עַל יְדֵי מֻקְדָּם.

וְאוֹדוֹת שֶׁכָּתַב לִי מַעֲלָתוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ יִסּוּרִים מֵהָרַב, וְגַם מַה שֶּׁהוּא רוֹצֶה לְהַדְפִּיס בְּתוֹךְ הַסֵּפֶר אֵיזֶה דְּבָרִים מִשֶּׁלּוֹ, הֲלֹא הַכֹּל מָסַרְתִּי לְיָדְךָ וְהַכֹּל בִּרְשׁוּתְךָ. בְּכֵן אִם אַתָּה מֵבִין מִבִּינָתְךָ שֶׁאֵין אַתָּה צָרִיךְ לְהָרַב, חֲדַל מִמֶּנּוּ. וְאִם אַתָּה צָרִיךְ לוֹ, אֲנִי מַזְהִיר אוֹתְךָ שֶׁלֹּא יַנִּיחַ לִדְּפוֹס אֲפִלּוּ אוֹת אַחַת מִשֶּׁלּוֹ. שֶׁלֹּא יִתְעָרֵב זָר בְּתוֹךְ הַסֵּפֶר. וְאֵלּוּ שְׁנֵי הַקְדָּמוֹת שֶׁשָּׁלַחְתָּ לִי הוּא יָשָׁר בְּעֵינִי הַקְּטַנָּה. וְאוֹדוֹת הַהַסְכָּמוֹת דִבַּרְתִּי עִם הָרַב שֶׁלֹּא יַחֲשֹׁב זֹאת וְכוּ'. וְאוֹדוֹת שֶׁכָּתַב לִי מַעֲלָתוֹ שֶׁגִּיסוֹ שֶׁל הַמַּדְפִּיס הֲלוֹא הוּא הָרַבָּנִי הַמֻּפְלָא וְכוּ' מוֹרֵנוּ הָרַב מֹשֶׁה נֵרוֹ יָאִיר הוּא עוֹשֶׂה לְךָ טוֹבוֹת. בְּעֶזְרַת ה' יִתְבָּרַךְ אֲשַׁלֵּם לּוֹ חֲטִיבָה מוּל חֲטִיבָה. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִתֵּן לְךָ כֹּחַ בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת שֶׁתִּגְמֹר אֶת הַהַדְפָּסָה בְּלִי שׁוּם עִכּוּב. וְאוֹדוֹת בְּרִיאוּת גּוּפִי מְהוֹדַעְנָא שֶׁזֶּה כַּמָּה יָמִים שֶׁנִּתְחַזַּקְתִּי מְעַט, אֲבָל עֲדַיִן צָרִיךְ לְרַחֲמִים גְּדוֹלִים, וּמָאן דְּרָחֵים לִי לִבָּעֵי עָלַי רַחֲמִים [מִי שֶׁאוֹהֲבִי יְבַקֵּשׁ עָלַי רַחֲמִים].

כֹּה דִּבְרֵי אוֹהֵב נַפְשׁוֹ דּוֹרֵשׁ שְׁלוֹמוֹ תָּמִיד.

נַחְמָן בֶּן מוֹרֵנוּ הָרַב שִׂמְחָה יִשְׁמְרֵהוּ צוּרוֹ וִיחַיֵּהוּ.

גַּם אָפְּצִישִׁיקֶען דִּי בְּרִיבְלֶיךְ [לִשְׁלוֹחַ אֶת הַמִּכְתָּבִים] עַל יְדֵי הַבֵּי דֹאַר כָּל אֶחָד לִמְקוֹמוֹ.

גירסא לא מנוקדת:

ו
מכתבי תקס"ח
בעזרת השם יתברך, יום א' אמר כ"ו למספר בני ישראל תקס"ח פה לבוב למברג.
שלום וישע רב לאהובי ידידי הלא הוא הרבני המפלא וכו' מורנו הרב יעקב נרו יאיר.
הגיעני מכתבך זו פעם שנית, ובמכתב הראשון היו מנחים הקדמות של ידידי מורנו הרב נתן מנעמרוב, וכעת הגיעני פעם שנית אגרת ממעלתו הרמה ובתוכו מנח הכתב של הדפוס. וגם מעלתו כותב לי שאשלח על זה לא פחות ממאה אדמים. תמה אני על מעלתו איך אינו כותב על ידי מי אשלח, וליד מי אשלח ועל שם מי אשלח. וגם תמה אני על מעלתו על אשר לא כתב לי סכום הספרים מהדפסה, אלף, או יותר. וגם על איזה ניר על שרייב או על ריגאהל [לא מבריק או על מבריק], וכמה יהיה על שרייב וכמה יהיה על ריגאהל, וכמה מעלתו נותן להמדפיס שכר הדפסה מכל בויגין [גליונות], וכמה יהיה מחזיק זה הספר כמה וכמה בויגין, וכן מעלתו יכתב לי מכל מפרש על ידי מקדם.
ואודות שכתב לי מעלתו שיש לו יסורים מהרב, וגם מה שהוא רוצה להדפיס בתוך הספר איזה דברים משלו, הלא הכל מסרתי לידך והכל ברשותך. בכן אם אתה מבין מבינתך שאין אתה צריך להרב, חדל ממנו. ואם אתה צריך לו, אני מזהיר אותך שלא יניח לדפוס אפלו אות אחת משלו. שלא יתערב זר בתוך הספר. ואלו שני הקדמות ששלחת לי הוא ישר בעיני הקטנה. ואודות ההסכמות דברתי עם הרב שלא יחשב זאת וכו'. ואודות שכתב לי מעלתו שגיסו של המדפיס הלוא הוא הרבני המפלא וכו' מורנו הרב משה נרו יאיר הוא עושה לך טובות. בעזרת ה' יתברך אשלם לו חטיבה מול חטיבה. והשם יתברך יתן לך כח בגשמיות וברוחניות שתגמר את ההדפסה בלי שום עכוב. ואודות בריאות גופי מהודענא שזה כמה ימים שנתחזקתי מעט, אבל עדין צריך לרחמים גדולים, ומאן דרחים לי לבעי עלי רחמים [מי שאוהבי יבקש עלי רחמים].
כה דברי אוהב נפשו דורש שלומו תמיד.
נחמן בן מורנו הרב שמחה ישמרהו צורו ויחיהו.
גם אפצישיקען די בריבליך [לשלוח את המכתבים] על ידי הבי דאר כל אחד למקומו.