עלים לתרופה אות יב', מכתבי רבי נתן מברסלב

גירסא מנוקדת:

יב

בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם ו' עֶרֶב שַׁבַּת קֹדֶשׁ פָּרָשַׁת וַיִּגַּשׁ תקפ"ה.

שָׁלוֹם רַב לַאֲהוּבִי בְּנִי מַחְמַד עֵינַי הָרַבָּנִי הַוָּתִיק הַמֻּפְלָג מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק נֵרוֹ יָאִיר.

מִכְתָּבְךָ קִבַּלְתִּי, וְהָיָה לָנוּ לְנַחַת גָּדוֹל וּלְשִׂמְחַת לֵבָב, אַךְ עֲדַיִן אֲנִי מְצַפֶּה לִישׁוּעָה שֶׁיַּגִּיעַ לִי אִגֶּרֶת מִמְּךָ שֶׁהַכֹּל עַל נָכוֹן בִּשְׁלֵמוּת בְּלִי שׁוּם יִסּוּרִים וּדְאָגוֹת כְּלָל, וְלַה' הַיְשׁוּעָה. וּלְעֵת עַתָּה אֲנִי מַזְהִיר אוֹתְךָ בְּאַזְהָרָה גְּדוֹלָה, שֶׁמֵּעַתָּה אַל תַּחֲשֹׁב וְאַל תִּדְאֹג בְּעִנְיָן זֶה כְּלָל וּכְלָל לֹא. כִּי מַחֲשָׁבוֹת וּדְאָגוֹת כָּאֵלֶּה מַזִּיקִים מְאֹד מְאֹד רַחֲמָנָא לִצְלַן, רַק תַּשְׁלִיךְ הַכֹּל עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְהוּא יִגְמֹר בַּעַדְךָ הַכֹּל לְטוֹבָה. וַאֲנִי בָּטוּחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁכְּבָר הַכֹּל עַל נָכוֹן, וְכָל הַמַּחֲשָׁבוֹת בְּעִנְיָן זֶה הַכֹּל רַק מָרָה שְׁחוֹרוֹת וַחֲשָׁשׁוֹת שֶׁמַּזִּיקִים מְאֹד אֲפִלּוּ בִּשְׁאָר דְּבָרִים, מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן בְּעִנְיָן כָּזֶה שֶׁהַמָּרָה שְׁחוֹרוֹת וְהַדְּאָגוֹת וְהַמַּחֲשָׁבוֹת (שֶׁקּוֹרִין אִיבֶּער טְרַאכְטִין), מַזִּיקִים וּפוֹגְמִים מְאֹד מְאֹד רַחֲמָנָא לִצְלַן. וְאֵיךְ שֶׁהוּא אֵיךְ שֶׁהוּא דַּיָּה לְצָרָה בִּשְׁעָתָהּ, אֲבָל לֹא לַחֲשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת בָּזֶה חַס וְשָׁלוֹם לְפָנָיו וּלְאַחֲרָיו חַס וְשָׁלוֹם, כִּי זֶה פּוֹגֵם הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵהָעִנְיָן שֶׁאַתָּה דּוֹאֵג וְחוֹשֵׁב עָלָיו חַס וְשָׁלוֹם. כִּי זֶה בְּאֹנֶס וְזֶה בְּרָצוֹן, כִּי פְּגָם הַמַּחֲשָׁבָה חָמוּר מְאֹד מְאֹד, כַּמְבֹאָר בְּכָל הַסְּפָרִים וּבִפְרָט בְּסִפְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת.

וּכְבָר דִבַּרְתִּי עִמְּךָ בָּאִגֶּרֶת הַקֹּדֶם, שֶׁתּוֹדָה לָאֵל יֵשׁ לְךָ כַּמָּה עִנְיָנִים לְבַלּוֹת הַיּוֹם בָּהֶם. דְּהַיְנוּ לִלְמֹד פּוֹסֵק וּגְמָרָא וּמְעַט מִקְרָא, בִּפְרָט חֻמָּשׁ עִם פֵּרוּשׁ רַשִּׁ"י, וְלַעֲסֹק בְּסִפְרֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. וּזְמַן לַתְּפִלָּה הַקְּבוּעָה וְלַאֲמִירַת תְּהִלִּים וְלִתְפִלּוֹת וּתְחִנּוֹת שֶׁלָּנוּ, וּלְהִתְבּוֹדְדוּת דְּהַיְנוּ שִׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ לְפָרֵשׁ כָּל שִׂיחוֹתָיו וְעִנְיָנָיו לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל יוֹם וָיוֹם, וְגַם זְמַן עַל כְּתִיבַת הַסֵּפֶר שֶׁבְּיָדוֹ. וְגַם צְרִיכִין זְמַן עַל עֲבוֹדוֹת חִיצוֹנִיּוֹת, דְּהַיְנוּ שֵׁנָה וַאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּלְדַבֵּר עִם בְּנֵי אָדָם לְפַקֵּחַ דַּעְתּוֹ, וְהַיּוֹם קָצָר וְהַמְּלָאכָה מְרֻבָּה, רַק לֹא עָלֶיךָ לִגְמֹר אֶת הַמְּלָאכָה, אֲבָל גַּם אֵין אַתָּה בֶּן חוֹרִין לְהִבָּטֵל מִמֶּנָּה, מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן לְבַלּוֹת אֵיזֶה רֶגַע חַס וְשָׁלוֹם עַל מַחֲשָׁבוֹת מְגֻנּוֹת כָּאֵלֶּה, חָלִילָה לְךָ מֵהֶם וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם. רַק אַדְּרַבָּא חֲזַק וֶאֱמַץ לְשַׂמֵּחַ נַפְשְׁךָ בְּכָל מַה דְּאֶפְשָׁר כַּאֲשֶׁר כְּבָר הִזְהַרְתִּיךָ הַרְבֵּה עַל זֶה, וּבְטַח בַּה' כִּי לֹא יַעֲזֹב אוֹתְךָ, וְרַחֲמֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַגִּיעִים עָלֶיךָ בְּכָל עֵת, כִּי ה' יִתְבָּרַךְ גָּדוֹל מְאֹד, וְהוּא מָלֵא רַחֲמִים וְכָל הָעוֹלָם מָלֵא רַחֲמִים וְכוּ', כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּסִימָן מ"ט בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא, עַיֵּן שָׁם.

וְהִנֵּה מַה שֶּׁבִּקַּשְׁתָּ מִמֶּנִּי לִכְתֹּב לְךָ, עוֹד אִגֶּרֶת כָּאִגֶּרֶת הָרִאשׁוֹן. תַּאֲמִין לִי בְּנִי חֲבִיבִי שֶׁבְּעַצְמִי אֵינִי זוֹכֵר הֵיטֵב כָּל מַה שֶּׁכָּתוּב שָׁם, וְאֵין בְּיָדִי לִכְתֹּב לְךָ, כִּי אִם אֶת אֲשֶׁר יַזְמִין הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּדַעְתִּי בְּעֵת הַכְּתִיבָה, אַךְ כָּל מַה שֶּׁחָסֵר לְךָ הַכֹּל כַּאֲשֶׁר לַכֹּל תִּמְצָא בְּסִפְרֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וּבְהַתְּפִלּוֹת וּבְהַחִדּוּשִׁין שֶׁחָנַּנִי ה', אֲשֶׁר בְּיָדְךָ. הֵם יוֹרוּךָ, וְיֹאמְרוּ לְךָ וִיחַזְּקוּ לְבָבְךָ לִשְׂמֹחַ תָּמִיד בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְלִבְטֹחַ בַּחֲסָדָיו הַגְּדוֹלִים שֶׁאֵינָם נִפְסָקִים לְעוֹלָם. וְסוֹף כָּל סוֹף יִתְהַפֵּךְ הַכֹּל לְטוֹבָה.

וְהַכְּלָל כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גָּדוֹל מְאֹד, וְאֵין אָנוּ יוֹדְעִים כְּלָל הַנִּפְלָאוֹת וְהַחִדּוּשִׁין שֶׁנַּעֲשִׂין בָּעוֹלָם בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת, פִּלְאֵי פְּלָאוֹת מָה רַבּוּ מַעֲשֵׂי ה' וְכוּ'. כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה חֲדָשׁוֹת בְּכָל עֵת, וְיֵשׁ עִנְיָן שֶׁמִּתְהַפֵּךְ הַכֹּל לְטוֹבָה. וְאִם אֵין אַתָּה יָכוֹל לְהָבִין זֹאת וּלְהִסְתַּכֵּל עַל זֶה, עַל כָּל פָּנִים תַּאֲמִין בָּזֶה, חֲזַק וַחֲזַק. וּמְעַט אַתָּה יוֹדֵעַ, וְהַשְּׁאָר תַּאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שֶׁהוּא לָנוּ זְכוּת וִישׁוּעָה רַבָּה לָנֶצַח, מַה שֶׁזָּכִינוּ לִהְיוֹת בְּחֶלְקוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ הַנּוֹרָא וְהַנִּשְׂגָּב מְאֹד מְאֹד, אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בְּשׁוּם מֹחַ בָּעוֹלָם. וּבָרוּךְ אֱלֹהֵינוּ שֶׁהִבְדִּילָנוּ מִן הַתּוֹעִים הַחוֹלְקִים עַל נְקֻדַּת הָאֱמֶת כָּזֶה, הַדּוֹבְרִים עַל צַדִּיק עָתָק בְּגַאֲוָה וָבוּז. זֹאת נֶחָמָתֵינוּ בְעָנְיֵינוּ זֹאת שִׂמְחָתֵנוּ. וּבָזֶה יֵשׁ לְךָ בַּמֶּה לִשְׂמֹחַ עַצְמְךָ בְּכָל אֲשֶׁר עוֹבֵר עָלֶיךָ. וּכְבָר הִבְטִיחָנוּ קֹדֶם הִסְתַּלְּקוּתוֹ שֶׁהוּא הוֹלֵךְ לְפָנֵינוּ וְאֵין לָנוּ לִדְאֹג. אַשְׁרֵינוּ שֶׁזָּכִינוּ לִשְׁמֹעַ מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ דִּבּוּרִים הָאֵלֶּה, בַּלַּיְלָה שֶׁקֹּדֶם הִסְתַּלְּקוּתוֹ הַנּוֹרָא, וְיָתֵר מִזֶּה אֵין פְּנַאי לְהַאֲרִיךְ עַתָּה יוֹתֵר.

וְהִזָּהֵר וְהִזָּהֵר מֵעַתָּה לִשְׁמֹר אֶת אִגְּרוֹתַי מְאֹד, כִּי הֵם אֲסוּרִים לְזָרִים הַמְהַפְּכִין דִּבְרֵי אֱמֶת לְלֵיצָנוּת וְכוּ', עַל כֵּן תִּזָּהֵר לְשָׁמְרָם מְאֹד מֵעַתָּה. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְשַׂמַּח נַפְשְׁךָ תָּמִיד, וִיחַזֵּק לְבָבְךָ לַעֲסֹק בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה בְּכָל הַיּוֹם, וְתִזְכֶּה לֵילֵךְ בְּדֶרֶךְ אֲשֶׁר הוֹרָנוּ רַבֵּנוּ זַ"ל. וּבִפְרָט לְהִתְחַזֵּק הַרְבֵּה בְּהִתְבּוֹדְדוּת, שֶׁתַּכְרִיחַ עַצְמְךָ, וְתִתְחַזֵּק בְּהִתְחַזְּקוּת חָדָשׁ בְּכָל יוֹם לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ, וּלְדַבֵּר עִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ וּלְפָרֵשׁ שִׂיחָתְךָ לְפָנָיו הֵיטֵב. וְלֹא תִּפֹּל בְּדַעְתְּךָ מִשּׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלֶיךָ, כָּאֵלֶּה וְכָאֵלֶּה וְיוֹתֵר מִזֶּה, עָבַר עַל כָּל הַיְרֵאִים וְהַכְּשֵׁרִים שֶׁנִּכְנְסוּ בַּעֲבוֹדַת ה'. וְאִם לֹא הָיוּ מְחַזְּקִים עַצְמָן בְּכָל עֵת הָיוּ חַס וְשָׁלוֹם נִשְׁאָרִים בִּמְקוֹמָם הָרִאשׁוֹן חַס וְשָׁלוֹם, וְכַמְבֹאָר כָּל זֶה בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא בְּסִימָן (נ"א נ"ב) [מ"ח מ"ט]. שִׂים לִבְּךָ הֵיטֵב לְכָל הַדְּבָרִים הַנֶּאֱמָרִים שָׁם, וְתִסְתַּכֵּל וְתִתְבּוֹנֵן הֵיטֵב כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר הַנֶּאֱמַר שָׁם, כִּי הֵם דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים וּמְחַיִּין אֶת הַנֶּפֶשׁ מְאֹד מְאֹד. וְשִׂיחוֹת אֵלּוּ שֶׁבַּסִּימָנִים הַקְּדוֹשִׁים נִקְרְאוּ בֵּין קְצָת אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ 'אִגֶּרֶת' כִּי הֵם מְדַבְּרִין כְּמוֹ אִגֶּרֶת הַנִּכְתָּב לַחֲבֵרוֹ וְתַלְמִידוֹ, וְאֵין אַתָּה צָרִיךְ אִגֶּרֶת טוֹבָה יוֹתֵר מֵהֶם. וְאַף עַל פִּי כֵן אֶרְאֶה לִכְתֹּב לְךָ בְּכָל פַּעַם דִּבְרֵי אֱמֶת מַה שֶּׁיַּזְמִין הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּיָדִי, וְכָל אֲשֶׁר יַעֲבֹר תַּחַת שֵׁבֶט הַקֻּלְמוֹס יִהְיֶה קֹדֶשׁ, כִּי כָּל דְּבָרַי נוֹבְעִים וְיוֹצְאִים מֵרַבֵּנוּ זַ"ל מֵהַנַּחַל נוֹבֵעַ וְכוּ'.

וְדַע בְּנִי שֶׁעַל כָּל דִּבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל נֶאֱמַר (יְשָׁעְיָה יב, ג) "וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה", כִּי הֵם מַעְיְנֵי הַיְשׁוּעָה מַמָּשׁ. כְּמוֹ מַעְיָן שֶׁאֵינוֹ נִפְסָק לְעוֹלָם, כֵּן דְּבָרָיו חַיִּים וְקַיָּמִים וְנֶחֱמָדִים וְנֶאֱמָנִים לָעַד וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים, וַעֲצוֹתָיו וִישׁוּעוֹתָיו אֵינָם כָּלִים לְעוֹלָם. וְתָמִיד תּוּכַל לְחַזֵּק עַצְמְךָ בִּדְבָרָיו הַנּוֹרָאִים אֵיךְ שֶׁהוּא, כִּי הוּא הֵאִיר בָּנוּ גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וַחֲסָדָיו וְרַחֲמָיו הַגְּדוֹלִים הַמְרֻבִּים אֲשֶׁר בָּהֶם עוֹלָם נוֹשָׁע, כִּי בּוֹ יִשְׂמַח לִבֵּנוּ מִכָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁאֲנַחְנוּ שָׁם, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בּוֹ וּבִישׁוּעָתוֹ תָּמִיד.

דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמֻּכְרָח לְקַצֵּר וּלְסַיֵּם מִפְּנֵי כְּבוֹד שֵׁם קָדְשׁוֹ, כִּי לֹא יַסְפִּיקוּ אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת יְרִיעוֹת, לְבָאֵר וְלִגְמֹר מַה שֶּׁיֵּשׁ לְדַבֵּר בְּזֹאת שֶׁהִתְחַלְתִּי לִכְנֹס בָּהּ, כִּי לִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר וְדַי בָּזֶה כָעֵת. וְהְיֵה זֶה שָׁלוֹם כְּנַפְשְׁךָ וֶנֶפֶשׁ אָבִיךָ הַדּוֹרֵשׁ שְׁלוֹמְךָ וּמִתְפַּלֵּל בַּעֲדְךָ וּמְצַפֶּה לִשְׁמוֹעַ הַטּוֹב מִמְּךָ.

הַקָּטָן נָתָן בֶּן מוֹרֵנוּ הָרַב נַפְתָּלִי הִירְץ מִבְּרֶסְלֶב.

גירסא לא מנוקדת:

יב
בעזרת השם יתברך, יום ו' ערב שבת קדש פרשת ויגש תקפ"ה.
שלום רב לאהובי בני מחמד עיני הרבני הותיק המפלג מורנו הרב יצחק נרו יאיר.
מכתבך קבלתי, והיה לנו לנחת גדול ולשמחת לבב, אך עדין אני מצפה לישועה שיגיע לי אגרת ממך שהכל על נכון בשלמות בלי שום יסורים ודאגות כלל, ולה' הישועה. ולעת עתה אני מזהיר אותך באזהרה גדולה, שמעתה אל תחשב ואל תדאג בענין זה כלל וכלל לא. כי מחשבות ודאגות כאלה מזיקים מאד מאד רחמנא לצלן, רק תשליך הכל על השם יתברך, והוא יגמר בעדך הכל לטובה. ואני בטוח בהשם יתברך שכבר הכל על נכון, וכל המחשבות בענין זה הכל רק מרה שחורות וחששות שמזיקים מאד אפלו בשאר דברים, מכל שכן וכל שכן בענין כזה שהמרה שחורות והדאגות והמחשבות (שקורין איבער טראכטין), מזיקים ופוגמים מאד מאד רחמנא לצלן. ואיך שהוא איך שהוא דיה לצרה בשעתה, אבל לא לחשב מחשבות בזה חס ושלום לפניו ולאחריו חס ושלום, כי זה פוגם הרבה יותר מהענין שאתה דואג וחושב עליו חס ושלום. כי זה באנס וזה ברצון, כי פגם המחשבה חמור מאד מאד, כמבאר בכל הספרים ובפרט בספרי רבנו ז"ל בכמה מקומות.
וכבר דברתי עמך באגרת הקדם, שתודה לאל יש לך כמה ענינים לבלות היום בהם. דהינו ללמד פוסק וגמרא ומעט מקרא, בפרט חמש עם פרוש רש"י, ולעסק בספרי רבנו זכרונו לברכה. וזמן לתפלה הקבועה ולאמירת תהלים ולתפלות ותחנות שלנו, ולהתבודדות דהינו שיחה בינו לבין קונו לפרש כל שיחותיו ועניניו לפני השם יתברך בכל יום ויום, וגם זמן על כתיבת הספר שבידו. וגם צריכין זמן על עבודות חיצוניות, דהינו שנה ואכילה ושתיה ולדבר עם בני אדם לפקח דעתו, והיום קצר והמלאכה מרבה, רק לא עליך לגמר את המלאכה, אבל גם אין אתה בן חורין להבטל ממנה, מכל שכן וכל שכן לבלות איזה רגע חס ושלום על מחשבות מגנות כאלה, חלילה לך מהם וכיוצא בהם. רק אדרבא חזק ואמץ לשמח נפשך בכל מה דאפשר כאשר כבר הזהרתיך הרבה על זה, ובטח בה' כי לא יעזב אותך, ורחמי השם יתברך מגיעים עליך בכל עת, כי ה' יתברך גדול מאד, והוא מלא רחמים וכל העולם מלא רחמים וכו', כמו שכתוב בסימן מ"ט בלקוטי תנינא, עין שם.
והנה מה שבקשת ממני לכתב לך, עוד אגרת כאגרת הראשון. תאמין לי בני חביבי שבעצמי איני זוכר היטב כל מה שכתוב שם, ואין בידי לכתב לך, כי אם את אשר יזמין השם יתברך בדעתי בעת הכתיבה, אך כל מה שחסר לך הכל כאשר לכל תמצא בספרי רבנו זכרונו לברכה, ובהתפלות ובהחדושין שחנני ה', אשר בידך. הם יורוך, ויאמרו לך ויחזקו לבבך לשמח תמיד בהשם יתברך, ולבטח בחסדיו הגדולים שאינם נפסקים לעולם. וסוף כל סוף יתהפך הכל לטובה.
והכלל כי השם יתברך גדול מאד, ואין אנו יודעים כלל הנפלאות והחדושין שנעשין בעולם בכל יום ובכל עת, פלאי פלאות מה רבו מעשי ה' וכו'. כי השם יתברך עושה חדשות בכל עת, ויש ענין שמתהפך הכל לטובה. ואם אין אתה יכול להבין זאת ולהסתכל על זה, על כל פנים תאמין בזה, חזק וחזק. ומעט אתה יודע, והשאר תאמין באמונה שהוא לנו זכות וישועה רבה לנצח, מה שזכינו להיות בחלקו של רבנו הנורא והנשגב מאד מאד, אשר אי אפשר לשער בשום מח בעולם. וברוך אלהינו שהבדילנו מן התועים החולקים על נקדת האמת כזה, הדוברים על צדיק עתק בגאוה ובוז. זאת נחמתינו בעניינו זאת שמחתנו. ובזה יש לך במה לשמח עצמך בכל אשר עובר עליך. וכבר הבטיחנו קדם הסתלקותו שהוא הולך לפנינו ואין לנו לדאג. אשרינו שזכינו לשמע מפיו הקדוש דבורים האלה, בלילה שקדם הסתלקותו הנורא, ויתר מזה אין פנאי להאריך עתה יותר.
והזהר והזהר מעתה לשמר את אגרותי מאד, כי הם אסורים לזרים המהפכין דברי אמת לליצנות וכו', על כן תזהר לשמרם מאד מעתה. והשם יתברך ישמח נפשך תמיד, ויחזק לבבך לעסק בתורה ותפלה בכל היום, ותזכה לילך בדרך אשר הורנו רבנו ז"ל. ובפרט להתחזק הרבה בהתבודדות, שתכריח עצמך, ותתחזק בהתחזקות חדש בכל יום להתחיל בכל פעם מחדש, ולדבר עם השם יתברך כאשר ידבר איש אל רעהו ולפרש שיחתך לפניו היטב. ולא תפל בדעתך משום דבר שבעולם, כי כל מה שעובר עליך, כאלה וכאלה ויותר מזה, עבר על כל היראים והכשרים שנכנסו בעבודת ה'. ואם לא היו מחזקים עצמן בכל עת היו חס ושלום נשארים במקומם הראשון חס ושלום, וכמבאר כל זה בלקוטי תנינא בסימן (נ"א נ"ב) [מ"ח מ"ט]. שים לבך היטב לכל הדברים הנאמרים שם, ותסתכל ותתבונן היטב כל דבור ודבור הנאמר שם, כי הם דברי אלקים חיים ומחיין את הנפש מאד מאד. ושיחות אלו שבסימנים הקדושים נקראו בין קצת אנשי שלומנו 'אגרת' כי הם מדברין כמו אגרת הנכתב לחברו ותלמידו, ואין אתה צריך אגרת טובה יותר מהם. ואף על פי כן אראה לכתב לך בכל פעם דברי אמת מה שיזמין השם יתברך בידי, וכל אשר יעבר תחת שבט הקלמוס יהיה קדש, כי כל דברי נובעים ויוצאים מרבנו ז"ל מהנחל נובע וכו'.
ודע בני שעל כל דברי רבנו ז"ל נאמר (ישעיה יב, ג) "ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה", כי הם מעיני הישועה ממש. כמו מעין שאינו נפסק לעולם, כן דבריו חיים וקימים ונחמדים ונאמנים לעד ולעולמי עולמים, ועצותיו וישועותיו אינם כלים לעולם. ותמיד תוכל לחזק עצמך בדבריו הנוראים איך שהוא, כי הוא האיר בנו גדלת הבורא יתברך וחסדיו ורחמיו הגדולים המרבים אשר בהם עולם נושע, כי בו ישמח לבנו מכל המקומות שאנחנו שם, נגילה ונשמחה בו ובישועתו תמיד.
דברי אביך המכרח לקצר ולסים מפני כבוד שם קדשו, כי לא יספיקו אלפי אלפים ורבי רבבות יריעות, לבאר ולגמר מה שיש לדבר בזאת שהתחלתי לכנס בה, כי לגדלתו אין חקר ודי בזה כעת. והיה זה שלום כנפשך ונפש אביך הדורש שלומך ומתפלל בעדך ומצפה לשמוע הטוב ממך.
הקטן נתן בן מורנו הרב נפתלי הירץ מברסלב.