עלים לתרופה אות יט', מכתבי רבי נתן מברסלב

גירסא מנוקדת:

יט

בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם ו' עֶרֶב שַׁבַּת קֹדֶשׁ פָּרָשַׁת רְאֵה תקפ"ו אוּמַאן.

שָׁלוֹם לִבְנִי יְדִידִי מַחְמַד עֵינַי וְלִבִּי הָרַבָּנִי הַוָּתִיק מוֹרֵנוּ הָרַב שַׁכְנָא נֵרוֹ יָאִיר.

הֵיטֵב חָרָה לִי עָלֶיךָ בְּנִי חֲבִיבִי עַל אֲשֶׁר לֹא שַׂמְתָּ לִבְּךָ לִכְתֹּב לִי אֵיזֶה דְּבָרִים לְשַׂמֵּחַ אֶת נַפְשִׁי, בִּפְרָט בָּעֵת הַזֹּאת אֲשֶׁר אַתָּה יוֹדֵעַ צַעֲרִי עַד הַנֶּפֶשׁ. נָא בְּנִי חֲבִיבִי, הִסְתַּכֵּל וְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עַל הָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה כָּל יָמָיו, בִּפְרָט מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלֶיךָ וְעָלֵינוּ. שִׂים לִבְּךָ הֵיטֵב לְהִסְתַּכֵּל עַל כָּל הָרְמָזִים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרַמֵּז לָנוּ בְּכָל עֵת לְהִתְקָרֵב אֵלָיו בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא, כִּי אֵין שׁוּם תֵּרוּץ בָּעוֹלָם כַּיָּדוּעַ לְךָ. וְנִכְסַפְתִּי מְאֹד לְטַיֵּל עִמְּךָ בַּאֲרִיכוּת, אַךְ אֵין הַזְּמַן מַסְכִּים כְּלָל.

דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמְצַפֶּה לְטוֹבָתְךָ וְהַצְלָחָתְךָ הַנִּצְחִיִּית בָּזֶה וּבַבָּא, וּמְצַפֶּה לִרְאוֹתְךָ מְהֵרָה.

נָתָן מִבְּרֶסְלֶב.

וְשָׁלוֹם לִבְנִי יְדִידִי מַחְמַד עֵינַי הָרַבָּנִי הַוָּתִיק הַמֻּפְלָג מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק נֵרוֹ יָאִיר.

מִכְתָּבְךָ קִבַּלְתִּי וְהֶחֱיֵיתָ אֶת נַפְשִׁי בְּכָל דִּבּוּר וְדִבּוּר מִמִּכְתָּבְךָ הַנִּכְתַּב מִקִּירוֹת לְבָבְךָ. אַךְ צַעֲרִי גָּדוֹל מְאֹד, מִמַּה שֶּׁרָאִיתִי מִכְתָּבְךָ הַנִּשְׁלַח לְרַבִּי נַפְתָּלִי נֵרוֹ יָאִיר שֶׁזּוּגָתְךָ הִיא חֲלוּשָׁה כָּעֵת, ה' יְסַעֲדָהּ מְהֵרָה. וּלְהָשִׁיב לְךָ עַל מִכְתָּבְךָ אֵין הַפְּנַאי מַסְכִּים עַתָּה כְּלָל, כִּי רַבִּים עוֹמְדִים עָלַי כָּעֵת. וּלְעֵת עַתָּה דַּי לְךָ בִּדְבָרַי הַמְּעַטִּים הַמַּחֲזִיקִים הַרְבֵּה שֶׁכָּתַבְתִּי לְאָחִיךָ הַגָּדוֹל שֶׁיִּחְיֶה, וְגַם אֵלֶיךָ וּלְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ נֶאֶמְרוּ דְּבָרִים הָאֵלֶּה, וְיֶתֶר מִזֶּה כְּבָר שָׁמַעְתָּ מִמֶּנִּי הַרְבֵּה. וְקַוֹּה קִוִּיתִי לַה' שֶׁתִּשְׁמְעוּ עוֹד כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה, עַד שֶׁיִּתְגַּלֶּה לָכֶם רֹב טוֹב הַצָּפוּן וְטָמוּן בְּלִבִּי, מַה שֶּׁקִּבַּלְתִּי מִמִּי שֶׁקִּבַּלְתִּי אֲשֶׁר אֵין עֲרוֹךְ אֵלָיו. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְזַכֵּנוּ לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו וּלְבַלּוֹת יָמֵינוּ בִּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים הַכְּלוּלִים מֵהַכֹּל.

דִּבְרֵי אָבִיךָ הַטָּרוּד מְאֹד עַתָּה וּמְצַפֶּה לִרְאוֹתְךָ בְּשִׂמְחָה.

אַךְ זֶה בָּאתִי לְהַזְהִירְךָ וּלְזָרֶזְךָ, לְמַעַן הַשֵּׁם שֶׁתִּתְגַּבֵּר לְשַׂמֵּחַ אֶת נַפְשְׁךָ בְּכָל מַה דְּאֶפְשָׁר אֵיךְ שֶׁהוּא וְהַבְּחִירָה חָפְשִׁית תָּמִיד. וְגַם אֲנִי שָׂמֵחַ בַּמֶּה שֶׁלָּמַדְתָּ עַל כָּל פָּנִים דַּף שֻׁלְחָן עָרוּךְ בְּכָל יוֹם. בָּרוּךְ הַשֵּׁם שֶׁזָּכִיתִי לִשְׁמֹעַ זֹאת.

דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמִּשְׁתּוֹקֵק לְאַהֲבַת כֻּלְּכֶם.

נָתָן הַנַּ"ל.

וְשָׁלוֹם רַב בְּאַהֲבָה וְעַזָּה לְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ כַּקָּטָן כַּגָּדוֹל. יִהְיֶה ה' עִמָּכֶם וְתַתְחִילוּ מֵעַתָּה מֵחָדָשׁ לֵילֵךְ בְּדַרְכֵי רַבֵּנוּ זַ"ל. וְכָל אֶחָד מִמָּקוֹם שֶׁהוּא יְדַבֵּק עַצְמוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל מַה שֶׁיּוּכַל. וְיִזְכֶּה לְקַשֵּׁר עַצְמוֹ תָּמִיד לְהַנְּקֻדָּה הַשַּׁיָּךְ לְלִבּוֹ בָּעֵת הַזֹּאת דַּיְקָא, כַּאֲשֶׁר כְּבָר הִרְבֵּיתִי לְדַבֵּר עִמָּכֶם בָּזֶה. הַשּׁוֹמֵעַ כְּבָר שָׁמַע, וַאֲשֶׁר לֹא שָׁמַע שִׂיחָה זֹאת יִשְׁתַּדֵּל לְשָׁמְעָהּ מֵחֲבֵרוֹ וִיקַבְּלוּ זֶה מִזֶּה דֵּין מִן דֵּין. כַּמְבֹאָר שָׁם בְּאוֹתָהּ הַתּוֹרָה (סִימָן ל"ד). שִׂימוּ לְבַבְכֶם הֵיטֵב לְכָל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁבִּסְפָרָיו וַאֲשֶׁר אַתֶּם שׁוֹמְעִין מִפִּי תָּמִיד כִּי הוּא חַיֵּיכֶם וְכוּ'.

דִּבְרֵי אוֹהַבְכֶם בֶּאֱמֶת לָנֶצַח.

נָתָן הַנַּ"ל.

גירסא לא מנוקדת:

יט
ברוך השם, יום ו' ערב שבת קדש פרשת ראה תקפ"ו אומאן.
שלום לבני ידידי מחמד עיני ולבי הרבני הותיק מורנו הרב שכנא נרו יאיר.
היטב חרה לי עליך בני חביבי על אשר לא שמת לבך לכתב לי איזה דברים לשמח את נפשי, בפרט בעת הזאת אשר אתה יודע צערי עד הנפש. נא בני חביבי, הסתכל והסתכל היטב כל מה שעובר על האדם בעולם הזה כל ימיו, בפרט מה שעובר עליך ועלינו. שים לבך היטב להסתכל על כל הרמזים שהשם יתברך מרמז לנו בכל עת להתקרב אליו בכל מקום שהוא, כי אין שום תרוץ בעולם כידוע לך. ונכספתי מאד לטיל עמך באריכות, אך אין הזמן מסכים כלל.
דברי אביך המצפה לטובתך והצלחתך הנצחיית בזה ובבא, ומצפה לראותך מהרה.
נתן מברסלב.
ושלום לבני ידידי מחמד עיני הרבני הותיק המפלג מורנו הרב יצחק נרו יאיר.
מכתבך קבלתי והחיית את נפשי בכל דבור ודבור ממכתבך הנכתב מקירות לבבך. אך צערי גדול מאד, ממה שראיתי מכתבך הנשלח לרבי נפתלי נרו יאיר שזוגתך היא חלושה כעת, ה' יסעדה מהרה. ולהשיב לך על מכתבך אין הפנאי מסכים עתה כלל, כי רבים עומדים עלי כעת. ולעת עתה די לך בדברי המעטים המחזיקים הרבה שכתבתי לאחיך הגדול שיחיה, וגם אליך ולכל אנשי שלומנו נאמרו דברים האלה, ויתר מזה כבר שמעת ממני הרבה. וקוה קויתי לה' שתשמעו עוד כהנה וכהנה, עד שיתגלה לכם רב טוב הצפון וטמון בלבי, מה שקבלתי ממי שקבלתי אשר אין ערוך אליו. השם יתברך יזכנו ללכת בדרכיו ולבלות ימינו בספריו הקדושים הכלולים מהכל.
דברי אביך הטרוד מאד עתה ומצפה לראותך בשמחה.
אך זה באתי להזהירך ולזרזך, למען השם שתתגבר לשמח את נפשך בכל מה דאפשר איך שהוא והבחירה חפשית תמיד. וגם אני שמח במה שלמדת על כל פנים דף שלחן ערוך בכל יום. ברוך השם שזכיתי לשמע זאת.
דברי אביך המשתוקק לאהבת כלכם.
נתן הנ"ל.
ושלום רב באהבה ועזה לכל אנשי שלומנו כקטן כגדול. יהיה ה' עמכם ותתחילו מעתה מחדש לילך בדרכי רבנו ז"ל. וכל אחד ממקום שהוא ידבק עצמו להשם יתברך בכל מה שיוכל. ויזכה לקשר עצמו תמיד להנקדה השיך ללבו בעת הזאת דיקא, כאשר כבר הרביתי לדבר עמכם בזה. השומע כבר שמע, ואשר לא שמע שיחה זאת ישתדל לשמעה מחברו ויקבלו זה מזה דין מן דין. כמבאר שם באותה התורה (סימן ל"ד). שימו לבבכם היטב לכל דבור ודבור שבספריו ואשר אתם שומעין מפי תמיד כי הוא חייכם וכו'.
דברי אוהבכם באמת לנצח.
נתן הנ"ל.