עלים לתרופה אות כב', מכתבי רבי נתן מברסלב

גירסא מנוקדת:

כב

מִכְתְּבֵי תקפ"ט

בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם א' בָּלָק תקפ"ט.

שָׁלוֹם לַאֲהוּבִי בְּנִי מַחְמַד עֵינַי מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק נֵרוֹ יָאִיר.

מִכְתָּבוֹ קִבַּלְתִּי בְּשָׁבוּעַ הֶעָבַר וּבְוַדַּאי צַעֲרִי גָּדוֹל מְאֹד מִצַּעֲרוֹ, וּבִפְרָט עַל בִּטּוּל תּוֹרָה וּתְפִלָּה שֶׁמְּבַטֵּל אוֹתוֹ, אַךְ מַה מְּאֹד הֶחֱיִיתַנִי בִּדְבָרֶיךָ שֶׁכָּתַבְתָּ שֶׁאַתָּה מִתְחַזֵּק עַל פִּי הַדְּבָרִים שֶׁשָּׁמַעְתָּ בְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת הֶעָבַר, וְאַתָּה חוֹטֵף אֵיזֶה טוֹב כָּל מַה שֶּׁאַתָּה יָכוֹל לַחֲטֹף, וּבִשְׁאָר הָעִתִּים אַתָּה מִתְחַזֵּק בְּרָצוֹן וְכִסּוּפִין דִּקְדֻשָּׁה וְשׁוֹמֵר וּמַמְתִּין לִישׁוּעָתוֹ יִתְבָּרַךְ. כָּךְ הוּא הַמִּדָּה וְכָךְ יָפֶה לְךָ לְהִתְנַהֵג, כִּי אֲפִלּוּ כַּאֲשֶׁר יַעֲזֹר ה' יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּתְבַּטְּלוּ הַיִּסּוּרִים הָאֵלֶּה מֵאִתְּךָ, וְתִזְכֶּה לַחֲזֹר עַל מְקוֹמְךָ לְהַתְמִיד בְּלִמּוּדֶיךָ יוֹמָם וָלַיְלָה כְּבַתְּחִלָּה, גַּם אָז צְרִיכִין לִזְכֹּר כָּל דְּבָרֵינוּ וּלְהִתְנַהֵג בָּהֶם כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי בָּהֶם קֹדֶם שָׁבוּעוֹת. בִּפְרָט כִּי אִי אֶפְשָׁר בְּלֹא בִּטּוּלִים הַמִּזְדַּמְּנִים בְּכָל יוֹם, כִּי כָּל יוֹמָא אִית לֵהּ גָּדֵר מִלְּבַר, אֲבָל לֵית יוֹם דְּלֵית בֵּהּ טוֹב וְכוּ' (עַיֵּן ליקו"מ פ"ד), כַּאֲשֶׁר כְּבָר דִּבַּרְנוּ בָּזֶה הַרְבֵּה בְּעֶזְרָתוֹ הַגְּדוֹלָה. נָא בְּנִי חֲבִיבִי חֲזַק וַחֲזַק כִּי עַל פִּי דְּבָרִים הָאֵלֶּה אַתָּה יָכוֹל לִהְיוֹת אִישׁ כָּשֵׁר וְצַדִּיק כָּל יָמֶיךָ. רַק חֲזַק וֶאֱמַץ בַּתּוֹרָה וּתְפִלָּה וְשִׂיחָה בֵּינְךָ לְבֵין קוֹנְךָ בְּכָל מַה דְּאֶפְשָׁר, וְכָל אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדְךָ לַעֲשׂוֹת בְּכֹחֲךָ עֲשֵׂה, כִּי אֶחָד הַמַּרְבֶּה וְאֶחָד הַמַּמְעִיט וְכוּ'.

וְהִנֵּה דַּע בְּנִי כִּי בְּיוֹם ו' עֶרֶב שַׁבַּת קֹדֶשׁ צִוִּיתִי לִסְתֹּר בֵּיתִי, וּכְבָר סָתְרוּ אוֹתָה לְגַמְרֵי עַד הַסֻּכָּה. וְגַם עַל זֶה הָיָה כַּמָּה מְנִיעוֹת, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעֶזְרָתוֹ עֲזָרַנִי עַד כֹּה, וְעַתָּה אֲנִי מְצַפֶּה לִישׁוּעָתוֹ שֶׁבְּיוֹם מָחָר אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם יָבוֹא הַבַּעַל מְלָאכָה עִם כַּמָּה פּוֹעֲלִים לְהַתְחִיל לַעֲסֹק הֵיטֵב בַּבִּנְיָן, וּבְיוֹם שְׁלִישִׁי אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם תִּהְיֶה הַזַּאקְלַאשְׁצִינֶע [הַנָּחַת הַיְסוֹד], לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.

וְאוֹדוֹת בְּנִי חוֹרְגִי שְׁמֶעלְקֶא שֶׁיִּחְיֶה, כְּפִי הַנִּרְאֶה אִי אֶפְשָׁר לִמְנֹעַ אוֹתָם שָׁם מִלַּעֲסֹק בִּרְפוּאוֹת, וּלְדַעְתִּי הִיא סַכָּנָה לְעֵינָיו יוֹתֵר כָּל עִסְקֵי רְפוּאוֹת שֶׁלָּהֶם, עַל כֵּן דִּבַּרְתִּי עִם זוּגָתִי, וְהִסְכִּימָה לְדַעְתִּי, שֶׁתֹּאמַר לָהֶם, שֶׁבְּאִם לֹא הִתְחִילוּ עֵינָיו לְהִתְרַפְּאוֹת שֶׁתֵּכֶף וּמִיָּד יַחְזְרוּ וְיִשְׁלְחוּ אוֹתוֹ לְפֹה. וְקִוִּיתִי לַה' שֶׁפֹּה יִהְיֶה לוֹ רְפוּאָה שְׁלֵמָה בְּלִי שׁוּם רְפוּאָה גַּשְׁמִיּוֹת וְיִכְתֹּב לִי תֵּכֶף תְּשׁוּבָה עַל זֶה, כִּי נָחוּץ הוּא מִכַּמָּה טְעָמִים.

דִּבְרֵי אָבִיךָ הַטָּרוּד מְאֹד כַּאֲשֶׁר תָּבִין בְּעַצְמְךָ, וְדוֹרֵשׁ שְׁלוֹמְךָ בְּאַהֲבָה וּמַעְתִּיר בַּעַדְכֶם. נָתָן מִבְּרֶסְלֶב.

גירסא לא מנוקדת:

כב
מכתבי תקפ"ט
בעזרת השם יתברך, יום א' בלק תקפ"ט.
שלום לאהובי בני מחמד עיני מורנו הרב יצחק נרו יאיר.
מכתבו קבלתי בשבוע העבר ובודאי צערי גדול מאד מצערו, ובפרט על בטול תורה ותפלה שמבטל אותו, אך מה מאד החייתני בדבריך שכתבת שאתה מתחזק על פי הדברים ששמעת בחג השבועות העבר, ואתה חוטף איזה טוב כל מה שאתה יכול לחטף, ובשאר העתים אתה מתחזק ברצון וכסופין דקדשה ושומר וממתין לישועתו יתברך. כך הוא המדה וכך יפה לך להתנהג, כי אפלו כאשר יעזר ה' יתברך שיתבטלו היסורים האלה מאתך, ותזכה לחזר על מקומך להתמיד בלמודיך יומם ולילה כבתחלה, גם אז צריכין לזכר כל דברינו ולהתנהג בהם כאשר דברתי בהם קדם שבועות. בפרט כי אי אפשר בלא בטולים המזדמנים בכל יום, כי כל יומא אית לה גדר מלבר, אבל לית יום דלית בה טוב וכו' (עין ליקו"מ פ"ד), כאשר כבר דברנו בזה הרבה בעזרתו הגדולה. נא בני חביבי חזק וחזק כי על פי דברים האלה אתה יכול להיות איש כשר וצדיק כל ימיך. רק חזק ואמץ בתורה ותפלה ושיחה בינך לבין קונך בכל מה דאפשר, וכל אשר תמצא ידך לעשות בכחך עשה, כי אחד המרבה ואחד הממעיט וכו'.
והנה דע בני כי ביום ו' ערב שבת קדש צויתי לסתר ביתי, וכבר סתרו אותה לגמרי עד הסכה. וגם על זה היה כמה מניעות, והשם יתברך בעזרתו עזרני עד כה, ועתה אני מצפה לישועתו שביום מחר אם ירצה השם יבוא הבעל מלאכה עם כמה פועלים להתחיל לעסק היטב בבנין, וביום שלישי אם ירצה השם תהיה הזאקלאשצינע [הנחת היסוד], לחיים ולשלום בעזרת השם יתברך.
ואודות בני חורגי שמעלקא שיחיה, כפי הנראה אי אפשר למנע אותם שם מלעסק ברפואות, ולדעתי היא סכנה לעיניו יותר כל עסקי רפואות שלהם, על כן דברתי עם זוגתי, והסכימה לדעתי, שתאמר להם, שבאם לא התחילו עיניו להתרפאות שתכף ומיד יחזרו וישלחו אותו לפה. וקויתי לה' שפה יהיה לו רפואה שלמה בלי שום רפואה גשמיות ויכתב לי תכף תשובה על זה, כי נחוץ הוא מכמה טעמים.
דברי אביך הטרוד מאד כאשר תבין בעצמך, ודורש שלומך באהבה ומעתיר בעדכם.
נתן מברסלב.