עלים לתרופה אות כג', מכתבי רבי נתן מברסלב

גירסא מנוקדת:

כג

בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם א' מַסְעֵי תקפ"ט.

לַאֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק נֵרוֹ יָאִיר.

מוֹסֵר כְּתָב זֶה יְדִידִי בֶּן אֲחוֹתִי רַבִּי אַיְיזִיק שֶׁיִּחְיֶה, יְסַפֵּר לְךָ טִרְדוֹתַי, בִּפְרָט מֵהַדֶּלֶף הַטּוֹרֵד שֶׁהָיָה בַּשָּׁבוּעַ הֶעָבַר אֲשֶׁר הֻכְרַחְתִּי לְטַלְטֵל אֶת עַצְמִי הַרְבֵּה כַּאֲשֶׁר תָּבִין מֵעַצְמְךָ, אַךְ הוּא הִפְצִיר בִּי הַרְבֵּה לִכְתֹּב לְךָ אִגֶּרֶת לְהַחֲיוֹת אוֹתְךָ וַאֲנִי מֻכְרָח לִכְתֹּב אֶת אֲשֶׁר יִשְׁלַח ה' בְּלִבִּי.

וְדַע בְּנִי חֲבִיבִי כִּי עַתָּה אֲנִי מְחַיֶּה אֶת עַצְמִי בְּהַתּוֹרָה (לִקּוּטֵי תִנְיָנָא ע"ח) שֶׁל הַפְּרָאסְטַאק הַגָּדוֹל שֶׁמְחַיֶּה כָּל הַפְּרָאסְטַקֶיס, הֵן הַיּוֹדְעִים לִלְמֹד וְעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה שֶׁצְּרִיכִין לְהַחֲיוֹתָם בְּשָׁעָה וָעֵת שֶׁהֵם מְבַטְּלִין מֵהַתּוֹרָה, הֵן פְּרָאסְטַאקֶיס לְגַמְרֵי, וַאֲפִלּוּ הַמֻּנָּחִים בִּשְׁאוֹל תַּחְתִּית, כֻּלָּם הוּא מְחַיֶּה עַל יְדֵי פְּשִׁיטוּתוֹ שֶׁאָז הוּא מְקַבֵּל מֵהָאוֹצַר מַתְּנַת חִנָּם שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַדֶּרֶךְ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. אַשְׁרֵינוּ אַשְׁרֵינוּ שֶׁזָּכִינוּ לִשְׁמֹעַ דִבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים כָּאֵלֶּה. מַה נְּדַבֵּר מַה נְּדַבֵּר, כַּמָּה וְכַמָּה אוֹצְרֵי אוֹצְרֵי מַתְּנַת חִנָּם הִשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּזֶה לְבַד שֶׁזָּכִינוּ לִשְׁמֹעַ תּוֹרָה הַזֹּאת שֶׁל הָאוֹצַר מַתְּנַת חִנָּם.

וּבָזֶה בְּוַדַּאי אַתָּה יָכוֹל לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמְךָ תָּמִיד כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ, בִּפְרָט בָּעִתִּים הַלָּלוּ שֶׁאַתָּה בְּחִינַת פְּרָאסְטִיק בְּכַמָּה שָׁעוֹת וְעִתִּים. אֲבָל תִּזְכֹּר אֶת עַצְמְךָ תָּמִיד בְּכָל עֵת הַבִּטּוּל, שֶׁיֵּשׁ פְּרָאסְטִיק גָּדוֹל כָּזֶה שֶׁגִּלָּה הַשִּׂיחָה וְהַתּוֹרָה הַזֹּאת, שֶׁהוּא מְחַיֶּה הַכֹּל אֲפִלּוּ אוֹתָן שֶׁלֹּא שָׁמְעוּ זֹאת וְאֵין יוֹדְעִין מִזֶּה וַאֲפִלּוּ הַחוֹלְקִים עָלָיו, מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן כַּמָּה מַעֲלוֹת טוֹבוֹת לַמָּקוֹם עָלֵינוּ, שֶׁאָנוּ זָכִינוּ לִשְׁמֹעַ כָּל זֶה מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ וּמִפִּי סְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים, בְּוַדַּאי אָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲיוֹת עַצְמֵנוּ בָּזֶה תָּמִיד.

וְהִנֵּה יֵשׁ בָּזֶה הַרְבֵּה הַרְבֵּה לְדַבֵּר, אַךְ אֵין הַפְּנַאי מַסְכִּים כְּלָל, וַהֲלֹא הַסְּפָרִים לְפָנֶיךָ פּוּק עַיֵּן וְתִשְׁכַּח בָּהֶם כָּל מַה שֶּׁיֶּחְסַר לְךָ. וְעַיֵּן בְּהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה כִּי הִיא מֻכְרַחַת לְךָ עַתָּה בְּיוֹתֵר. וְהָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בְּכָל עֵת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּרָא כָּל דָּבָר בִּרְצוֹנוֹ בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת, וּבְאֵלּוּ הָעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נֶעְלָמִין עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת שֶׁהֵם כְּלַל הַתּוֹרָה, וְעַל כֵּן בְּכָל מַה שֶּׁעוֹשִׂין הֵן מְלָאכָה אוֹ שֶׁיּוֹשְׁבִין בַּחֲנוּת, צְרִיכִין לֵידַע וּלְהַאֲמִין וְלִזְכֹּר בְּכָל עֵת שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה תּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת שֶׁבָּהֶם נִבְרָא כָּל דָּבָר, וְכָל מִין סְחוֹרָה שֶׁיֵּשׁ בְּהַחֲנוּת, כִּי הַכֹּל בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת.

וּזְכֹר זֹאת הֵיטֵב הֵיטֵב בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ כִּי הִיא חַיֶּיךָ, וּבִפְרָט בְּכֹחַ הַפְּרָאסְטִיק הַגָּדוֹל אֲנַחְנוּ כֻּלָּנוּ יְכוֹלִים לְקַבֵּל מֵהָאוֹצַר מַתְּנַת חִנָּם וְכוּ' וְכַנַּ"ל. וּכְשֶׁתְּחַיֶּה אֶת עַצְמְךָ בָּזֶה בֶּאֱמֶת, אֲפִלּוּ בְּעֵת הַבִּטּוּלִים הַגְּדוֹלִים, וַאֲפִלּוּ אִם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא, אֲנִי בָּטוּחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁעַל יְדֵי זֶה בְּעַצְמוֹ תָּשׁוּב בְּכָל עֵת אֶל הַלִּמּוּד הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְאֶל עֲבוֹדַת הַתְּפִלָּה. אַף גַּם יִתּוֹסֵף לְךָ חֵשֶׁק חָדָשׁ בְּכָל פַּעַם אֶל הַתּוֹרָה, וְתַהֲפֹךְ הַכֹּל לְטוֹבָה.

וְהָעִקָּר שֶׁתִּתְחַזֵּק אֶת עַצְמְךָ בְּשִׂמְחָה תָּמִיד, וְתִבְטַח בַּה' כִּי הַכֹּל לְטוֹבָתְךָ, וּבְקָרוֹב תִּוָּשַׁע בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּתְבַַשְּׂרֵנִי מְהֵרָה בְּחַסְדּוֹ הַגָּדוֹל, אַךְ לְעֵת עַתָּה תַּעֲבִיר הַכֹּל מִדַּעְתְּךָ, וְתַעֲבִיר מִדַּעְתְּךָ כָּל הַדְּאָגוֹת וְהַמַּחֲשָׁבוֹת וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה הַמַּטְרִידִים וּמְבַלְבְּלִים חַס וְשָׁלוֹם, רַק הַשְׁלֵךְ עַל ה' יְהָבְךָ וְהוּא יְכַלְכְּלֶךָ, וְיוֹשִׁיעַ לְךָ וּלְכָל הַנִּלְוִים אֵלֶיךָ בְּכָל מַה שֶּׁאַתֶּם צְרִיכִים לְהִוָּשַׁע.

דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמְצַפֶּה לִישׁוּעָתְךָ.

נָתָן מִבְּרֶסְלֶב.

גירסא לא מנוקדת:

כג
ברוך השם, יום א' מסעי תקפ"ט.
לאהובי בני חביבי מורנו הרב יצחק נרו יאיר.
מוסר כתב זה ידידי בן אחותי רבי אייזיק שיחיה, יספר לך טרדותי, בפרט מהדלף הטורד שהיה בשבוע העבר אשר הכרחתי לטלטל את עצמי הרבה כאשר תבין מעצמך, אך הוא הפציר בי הרבה לכתב לך אגרת להחיות אותך ואני מכרח לכתב את אשר ישלח ה' בלבי.
ודע בני חביבי כי עתה אני מחיה את עצמי בהתורה (לקוטי תנינא ע"ח) של הפראסטאק הגדול שמחיה כל הפראסטקיס, הן היודעים ללמד ועוסקים בתורה שצריכין להחיותם בשעה ועת שהם מבטלין מהתורה, הן פראסטאקיס לגמרי, ואפלו המנחים בשאול תחתית, כלם הוא מחיה על ידי פשיטותו שאז הוא מקבל מהאוצר מתנת חנם שהוא בחינת החסד חנם שהיה מקים העולם קדם מתן תורה, שהוא בחינת הדרך לארץ ישראל. אשרינו אשרינו שזכינו לשמע דברי אלקים חיים כאלה. מה נדבר מה נדבר, כמה וכמה אוצרי אוצרי מתנת חנם השפיע עלינו השם יתברך בזה לבד שזכינו לשמע תורה הזאת של האוצר מתנת חנם.
ובזה בודאי אתה יכול להחיות את עצמך תמיד כל ימי חייך, בפרט בעתים הללו שאתה בחינת פראסטיק בכמה שעות ועתים. אבל תזכר את עצמך תמיד בכל עת הבטול, שיש פראסטיק גדול כזה שגלה השיחה והתורה הזאת, שהוא מחיה הכל אפלו אותן שלא שמעו זאת ואין יודעין מזה ואפלו החולקים עליו, מכל שכן וכל שכן כמה מעלות טובות למקום עלינו, שאנו זכינו לשמע כל זה מפיו הקדוש ומפי ספריו הקדושים, בודאי אנו יכולין להחיות עצמנו בזה תמיד.
והנה יש בזה הרבה הרבה לדבר, אך אין הפנאי מסכים כלל, והלא הספרים לפניך פוק עין ותשכח בהם כל מה שיחסר לך. ועין בהתורה הקדושה כי היא מכרחת לך עתה ביותר. והעקר הוא האמונה שצריכין להאמין בכל עת שהשם יתברך ברא כל דבר ברצונו בעשרה מאמרות, ובאלו העשרה מאמרות נעלמין עשרת הדברות שהם כלל התורה, ועל כן בכל מה שעושין הן מלאכה או שיושבין בחנות, צריכין לידע ולהאמין ולזכר בכל עת שיש בזה תורה הנעלמת בעשרה מאמרות שבהם נברא כל דבר, וכל מין סחורה שיש בהחנות, כי הכל ברא השם יתברך בעשרה מאמרות.
וזכר זאת היטב היטב באמת לאמתו כי היא חייך, ובפרט בכח הפראסטיק הגדול אנחנו כלנו יכולים לקבל מהאוצר מתנת חנם וכו' וכנ"ל. וכשתחיה את עצמך בזה באמת, אפלו בעת הבטולים הגדולים, ואפלו אם הוא כמו שהוא, אני בטוח בהשם יתברך שעל ידי זה בעצמו תשוב בכל עת אל הלמוד התורה הקדושה ואל עבודת התפלה. אף גם יתוסף לך חשק חדש בכל פעם אל התורה, ותהפך הכל לטובה.
והעקר שתתחזק את עצמך בשמחה תמיד, ותבטח בה' כי הכל לטובתך, ובקרוב תושע בעזרת השם יתברך ותבשרני מהרה בחסדו הגדול, אך לעת עתה תעביר הכל מדעתך, ותעביר מדעתך כל הדאגות והמחשבות וכיוצא בזה המטרידים ומבלבלים חס ושלום, רק השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך, ויושיע לך ולכל הנלוים אליך בכל מה שאתם צריכים להושע.
דברי אביך המצפה לישועתך.
נתן מברסלב.