עלים לתרופה אות כד', מכתבי רבי נתן מברסלב

גירסא מנוקדת:

כד

בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם ב' דְּבָרִים תקפ"ט.

לִבְנִי יְדִידִי הַוָּתִיק מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק נֵרוֹ יָאִיר שָׁלוֹם וְכָל טוּב.

מִכְתָּבְךָ קִבַּלְתִּי בְּשָׁבוּעַ הֶעָבַר, וְהֶחֱיִיתַנִי בִּדְבָרֶיךָ בַּמֶּה שֶׁכָּתַבְתָּ שֶׁדְּבָרַי עָשׂוּ רֹשֶׁם אֶצְלְךָ. כִּי זֶה חֶלְקִי כְּשֶׁאֲנִי זוֹכֶה לִשְׁמֹעַ שֶׁדִּבְרֵי הַנַּחַל נוֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה פּוֹעֲלִים בְּחַסְדּוֹ הַגָּדוֹל, וְהִנֵּה כָּעֵת אֵין לִי פְּנַאי כְּלָל, וּמוֹסֵר כְּתָב זֶה יְסַפֵּר לְךָ. גַּם תְּקַבֵּל אִגֶּרֶת הָרָצוּף פֹּה מֵרַבִּי חַיִּים נַחוּם נֵרוֹ יָאִיר, כְּדֵי לְהַחֲיוֹת אוֹתְךָ בִּבְשׂוֹרָה טוֹבָה מֵאוֹהֲבֶיךָ. גַּם תִּרְאֶה בָּזֶה יְשׁוּעַת ה', אֵיךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵינוֹ עוֹזֵב אוֹתָנוּ לְעוֹלָם, וְאִם מִתְמַהְמֵהַּ אֵיזֶה דְּבַר יְשׁוּעָה, צְרִיכִין לְחַכּוֹת לוֹ, כִּי לַכֹּל עֵת, וְהַהֶכְרֵחַ לְהַמְתִּין עַל כָּל דָּבָר. כִּי בְּזֶה הָעוֹלָם צְרִיכִין לִסְבֹּל הַרְבֵּה הַרְבֵּה, וְהָעִקָּר לְהַמְתִּין וְלִדֹּם לִישׁוּעָתוֹ תָּמִיד, וְלִבְלִי לְהַרְהֵר אַחַר מִדּוֹתָיו יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְסוֹף כָּל סוֹף יוֹשִׁיעַ ה' בְּכָל הַדְּבָרִים. כִּי צְרִיכִין לְקַיֵּם דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל כִּפְשׁוּטוֹ שֶׁהִזְהִירוּ אוֹתָנוּ לוֹמַר תָּמִיד (בְּרָכוֹת ס:), כָּל מַה דְּעָבֵד רַחֲמָנָא לְטָב עָבֵד. וְהִנְּךָ רוֹאֶה אֶת אֲשֶׁר עָבַר עַל גִּיסְךָ נֵרוֹ יָאִיר, וְאִם אָמְנָם הָמוּ מֵעַי לוֹ כִּי הָרַחֲמָנוּת עָלָיו עָצוּם מְאֹד, אַךְ אַף עַל פִּי כֵן בְּוַדַּאי צַדִּיק ה' וּמִי יֹאמַר לוֹ מַה תַּעֲשֶׂה, וּבְוַדַּאי הוּא לְטוֹבָה רַבָּה. וּמְאֹד נִפְלֵאתִי עָלֶיךָ בְּנִי עַל אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי מִידִידִי רַבִּי לֶיבְלִי חֲתַן רַבִּי רְאוּבֵן שֶׁהִתְחַלְתָּ לְהַרְהֵר בָּזֶה וְכוּ', חָלִילָה לְךָ בְּנִי מִלְּהַתְחִיל לְהַרְהֵר בָּזֶה, כִּי אֵינְךָ יוֹדֵעַ כְּלָל מַה נַּעֲשֶׂה בָּעוֹלָם עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד. הַכְּלָל שֶׁאָסוּר לְהַתְחִיל לִכָּנֵס בְּאֵלּוּ הַהִרְהוּרִים וְהַחֲקִירוֹת כְּלָל, רַק לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה כִּי צַדִּיק ה' וְיָשָׁר מִשְׁפָּטָיו וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל הַבְּחִירָה. וּבְוַדַּאי יֵשׁ בְּחִירָה לְכָל אֶחָד, וְכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עַל כָּל הָאָדָם הֵן לְטוֹב הֵן לְהֵפֶךְ חַס וְשָׁלוֹם, הַכֹּל הוּא רְמָזִים וּכְרוּזִים שֶׁיָּשׁוּב אֵלָיו. וּבִפְרָט לְהַרְהֵר עַל אָדָם אַחֵר שֶׁאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ כְּלָל מַה נַּעֲשֶׂה עִמּוֹ, אַךְ אֲפִלּוּ מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלֶיךָ, אִם לִפְעָמִים אֵינְךָ יָכוֹל לְהָבִין הָרְמָזִים וְהַכְּרוּזִים, אַתָּה צָרִיךְ לְהַאֲמִין, וְעַל יְדֵי זֶה יַעֲזֹר לְךָ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְיָאִיר עֵינֶיךָ אֵיךְ לָשׁוּב אֵלָיו, וְלִבְרֹחַ וְלָנוּס אֵלָיו תָּמִיד מִכָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלֶיךָ. וְעַל יְדֵי זֶה יַעֲזֹר לְךָ וְיוֹשִׁיעַ לְךָ תָּמִיד, וִיקֻיַּם וְאֵל שַׁדַּי יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים, שֶׁיִּהְיֶה הָרַחֲמָנוּת בְּיָדֵינוּ וְכוּ'.

דִּבְרֵי אָבִיךָ הַטָּרוּד מְאֹד וּמְצַפֶּה לִישׁוּעָתְךָ.

נָתָן מִבְּרֶסְלֶב.

וְשָׁלוֹם לְבֶן אֲחוֹתִי יְדִידִי מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק אַיְיזִיק נֵרוֹ יָאִיר.

מִכְתָּבְךָ קִבַּלְתִּי וְאִם עֵינֵי אֱמֶת לְךָ, גַּם מִזֶּה רָאוּי לְךָ לְהִתְעוֹרֵר וּלְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלָנוּס אֵלָיו תָּמִיד, כִּי הִנְּךָ רוֹאֶה גֹּדֶל הַחֶסֶד שֶׁעָשָׂה עִמְּךָ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֲשֶׁר בָּאתָ בִּגְבוּלֵנוּ, וְעַל כָּל הַטּוֹבוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עִמְּךָ עַל יָדִי, עַל הַכֹּל עוֹלָה הַטּוֹבָה וְהַחֶסֶד הַזֶּה אֲשֶׁר הוֹדַעְתִּי לְךָ שֶׁאֵין מָקוֹם לִבְרֹחַ מִפִּגְעֵי עוֹלָם הַזֶּה כִּי אִם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד. מִי יִתֵּן שֶׁתִּזְכֶּה לֵילֵךְ בָּזֶה תָּמִיד, כִּי לֹא דָּבָר רֵיק הוּא מִכֶּם כִּי הִיא חַיֵּיכֶם. וְיֵשׁ לְהַאֲרִיךְ בָּזֶה הַרְבֵּה, אַךְ זְמַן הַמִּנְחָה הִגִּיעַ.

וּבְנֵי הַנְּעוּרִים עוֹסְקִים עַתָּה בִּיגִיעָה גְּדוֹלָה לְהַשְׁלִיךְ רֶפֶשׁ וָטִיט שֶׁנָּפַל לְבֵיתִי מֵחֲמַת הַגְּשָׁמִים, וְגַם זֶה לְטוֹבָה, מִלְּבַד עֲסָקִים גְּדוֹלִים מְאֹד שֶׁמֻּנָּחִים עַתָּה בְּמַחֲשַׁבְתִּי. אַךְ אַף עַל פִּי כֵן הַהֶכְרֵחַ לְהָשִׁיב לָכֶם גַּם כֵּן לְכָל אֶחָד וְאֶחָד תְּשׁוּבָה נְכוֹנָה, כֻּלֵּי הַאי וְאוּלַי יְהִי ה' עִמָּנוּ בְּכֹחוֹ הַגָּדוֹל לְזַכֵּנוּ תָּמִיד לִשָּׂא עֵינֵינוּ לַמָּרוֹם בְּכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלֵינוּ, עֲדֵי נִזְכֶּה לָשׁוּב אֵלָיו בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ.

דִּבְרֵי דּוֹדְךָ וְרֵעֲךָ חָפֵץ טוֹבַתְכֶם וְהַצְלָחַתְכֶם בָּזֶה וּבַבָּא לָנֶצַח.

נָתָן הַנַּ"ל.

גירסא לא מנוקדת:

כד
בעזרת השם יתברך, יום ב' דברים תקפ"ט.
לבני ידידי הותיק מורנו הרב יצחק נרו יאיר שלום וכל טוב.
מכתבך קבלתי בשבוע העבר, והחייתני בדבריך במה שכתבת שדברי עשו רשם אצלך. כי זה חלקי כשאני זוכה לשמע שדברי הנחל נובע מקור חכמה פועלים בחסדו הגדול, והנה כעת אין לי פנאי כלל, ומוסר כתב זה יספר לך. גם תקבל אגרת הרצוף פה מרבי חיים נחום נרו יאיר, כדי להחיות אותך בבשורה טובה מאוהביך. גם תראה בזה ישועת ה', איך השם יתברך אינו עוזב אותנו לעולם, ואם מתמהמה איזה דבר ישועה, צריכין לחכות לו, כי לכל עת, וההכרח להמתין על כל דבר. כי בזה העולם צריכין לסבל הרבה הרבה, והעקר להמתין ולדם לישועתו תמיד, ולבלי להרהר אחר מדותיו יתברך כלל, וסוף כל סוף יושיע ה' בכל הדברים. כי צריכין לקים דברי רבותינו ז"ל כפשוטו שהזהירו אותנו לומר תמיד (ברכות ס:), כל מה דעבד רחמנא לטב עבד. והנך רואה את אשר עבר על גיסך נרו יאיר, ואם אמנם המו מעי לו כי הרחמנות עליו עצום מאד, אך אף על פי כן בודאי צדיק ה' ומי יאמר לו מה תעשה, ובודאי הוא לטובה רבה. ומאד נפלאתי עליך בני על אשר שמעתי מידידי רבי ליבלי חתן רבי ראובן שהתחלת להרהר בזה וכו', חלילה לך בני מלהתחיל להרהר בזה, כי אינך יודע כלל מה נעשה בעולם עם כל אחד ואחד. הכלל שאסור להתחיל לכנס באלו ההרהורים והחקירות כלל, רק להאמין באמונה שלמה כי צדיק ה' וישר משפטיו והכל בשביל הבחירה. ובודאי יש בחירה לכל אחד, וכל מה שעובר על כל האדם הן לטוב הן להפך חס ושלום, הכל הוא רמזים וכרוזים שישוב אליו. ובפרט להרהר על אדם אחר שאין אתה יודע כלל מה נעשה עמו, אך אפלו מה שעובר עליך, אם לפעמים אינך יכול להבין הרמזים והכרוזים, אתה צריך להאמין, ועל ידי זה יעזר לך השם יתברך ויאיר עיניך איך לשוב אליו, ולברח ולנוס אליו תמיד מכל מה שעובר עליך. ועל ידי זה יעזר לך ויושיע לך תמיד, ויקים ואל שדי יתן לכם רחמים, שיהיה הרחמנות בידינו וכו'.
דברי אביך הטרוד מאד ומצפה לישועתך.
נתן מברסלב.
ושלום לבן אחותי ידידי מורנו הרב יצחק אייזיק נרו יאיר.
מכתבך קבלתי ואם עיני אמת לך, גם מזה ראוי לך להתעורר ולהתקרב להשם יתברך ולנוס אליו תמיד, כי הנך רואה גדל החסד שעשה עמך השם יתברך אשר באת בגבולנו, ועל כל הטובות אשר עשה השם יתברך עמך על ידי, על הכל עולה הטובה והחסד הזה אשר הודעתי לך שאין מקום לברח מפגעי עולם הזה כי אם להשם יתברך לבד. מי יתן שתזכה לילך בזה תמיד, כי לא דבר ריק הוא מכם כי היא חייכם. ויש להאריך בזה הרבה, אך זמן המנחה הגיע.
ובני הנעורים עוסקים עתה ביגיעה גדולה להשליך רפש וטיט שנפל לביתי מחמת הגשמים, וגם זה לטובה, מלבד עסקים גדולים מאד שמנחים עתה במחשבתי. אך אף על פי כן ההכרח להשיב לכם גם כן לכל אחד ואחד תשובה נכונה, כלי האי ואולי יהי ה' עמנו בכחו הגדול לזכנו תמיד לשא עינינו למרום בכל מה שעובר עלינו, עדי נזכה לשוב אליו באמת לאמתו.
דברי דודך ורעך חפץ טובתכם והצלחתכם בזה ובבא לנצח.
נתן הנ"ל.