עלים לתרופה אות כ', מכתבי רבי נתן מברסלב

גירסא מנוקדת:

כ

מִכְתְּבֵי תקפ"ז

בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם ב' וַיֵּשֶׁב תקפ"ז בְּרֶסְלֶב.

יִשְּׂאוּ הָרִים שָׁלוֹם, לִכְבוֹד אֲהוּבִי אָחִי וְרֵעִי כְּנַפְשִׁי הָרַבָּנִי הַוָּתִיק הַמְהֻלָּל, יְרֵא ה' מֵרַבִּים מוֹרֵנוּ הָרַב נַפְתָּלִי נֵרוֹ יָאִיר לָנֶצַח.

יְקַבֵּל אִגֶּרֶת מִבְּנִי הַמֻּפְלָא מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק שֶׁיִּחְיֶה מִקְּהִלַּת קֹדֶשׁ טוּלְטְשִׁין. וּמֻבְטְחַנִי בְּאַהֲבָתוֹ שֶׁיְּקַיֵּם מִשְׁאַלְתּוֹ לְהַזְכִּירוֹ לְטוֹבָה עַל צִיּוּן הַקָּדוֹשׁ אוֹתוֹ וְאֶת אִשְׁתּוֹ תִּחְיֶה, שֶׁצְּרִיכָה עַתָּה לְרַחֲמִים רַבִּים, שֶׁתֵּלֵד בְּמוֹעֲדָהּ וּבִזְמַנָּהּ בְּנָקֵל בְּלִי שׁוּם קִשּׁוּי הוֹלָדָה כְּלָל לְאֹרֶךְ יָמִים וְשָׁנִים טוֹבִים אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן. וְהוֹלָדָה בְּנָקֵל הִיא בְּחִינַת חֲנֻכָּה שֶׁהֵם יְמֵי הוֹדָאָה בְּחִינַת שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא בְּחִינַת הֲלָכוֹת, שֶׁעַל יְדֵי זֶה בָּא הוֹלָדָה בְּנָקֵל וְכוּ', כַּמְבֹאָר בַּתּוֹרָה יְמֵי חֲנֻכָּה (לִקּוּטֵי תִנְיָנָא סִימָן ב') כַּיָּדוּעַ לָכֶם.

וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ מְחֻיָּבִים לֵילֵךְ עִם הַתּוֹרָה הַזֹּאת תָּמִיד לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תָּמִיד עַל גֹּדֶל הַחֶסֶד אֲשֶׁר עָשָׂה עִמָּנוּ בִּכְלָל וּבִפְרָט, עַל שֶׁזָּכִינוּ לִהְיוֹת בְּחֶלְקוֹ שֶׁל אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ אוֹר הֶחָדָשׁ הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא וְהַנִּשְׂגָּב וְכוּ' וְכוּ'. וְאִם נַרְגִּיל עַצְמֵנוּ בְּכָל יוֹם בָּזֶה לְהַעֲמִיק מַחֲשַׁבְתֵּנוּ בֶּאֱמֶת בְּעֹצֶם הַחֶסֶד וְהַיְשׁוּעָה הַנִּפְלָאָה וְהַנּוֹרָאָה הַזֹּאת אֲשֶׁר הִפְלִיא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עִמָּנוּ וְעִם זַרְעֵנוּ וְעִם כָּל יִשְׂרָאֵל לְדוֹרוֹת עוֹלָם, וּלְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל יוֹם עַל זֶה, עַל יְדֵי זֶה נוּכַל לְהַרְחִיב לִבֵּנוּ לִפְתֹּחַ פִּינוּ לְפָרֵשׁ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ כָּל אֲשֶׁר עִם לְבָבֵנוּ כְּבֵן הַמִּתְחַטֵּא לִפְנֵי אָבִיו מַמָּשׁ. כִּי אָנוּ רוֹאִים בְּעֵינֵינוּ בְּכָל עֵת, שֶׁאָנוּ בָּנִים לַה' אֱלֹקֵינוּ מַמָּשׁ, כִּי הוּא גּוֹמֵל עִמָּנוּ חֲסָדִים תָּמִיד בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים וְכוּ'.

וְהִנֵּה יֵשׁ לִי בְּעִנְיָן זֶה שִׂיחוֹת אֲרֻכּוֹת, לְחַזֵּק וּלְזָרֵז לֵילֵךְ עִם הַתּוֹרָה הַזֹּאת לְהִתְקָרֵב לַה' יִתְבָּרַךְ בְּכָל עֵת, עַל יְדֵי בְּחִינַת תּוֹדָה וְהוֹדָאָה שֶׁהוּא בְּחִינַת חֲנֻכָּה בְּחִינַת הֲלָכוֹת שֶׁעַל יְדֵי זֶה מֵאִיר הָאֱמֶת בְּרִבּוּעַ הַדִּבּוּר, הַיְנוּ שְׁלשָׁה קַוֵּי אֱמֶת בְּאַרְבָּעָה חֶלְקֵי הַדִּבּוּר וְכוּ' וְכוּ'. וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ הַשִּׂמְחָה שֶׁל שַׁבָּת וְכוּ', וְעַל יְדֵי זֶה נִתְגַּלָּה אַחְדוּת הַפָּשׁוּט מִתּוֹךְ פְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת, שֶׁזֶּה יָקָר מְאֹד בְּעֵינֵי ה' יִתְבָּרַךְ, בְּחִינַת אַתָּה אֶחָד וְשִׁמְךָ אֶחָד וּמִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ וְכוּ' וְכוּ'. אַשְׁרֵי אָזְנֵינוּ שֶׁזָּכִינוּ לִשְׁמֹעַ נוֹרָאוֹת כָּאֵלֶּה, אִלּוּ פִינוּ מָלֵא שִׁירָה כַּיָּם וְכוּ'.

וְאִם הָיִינוּ רוֹצִים לְהָבִיא תּוֹדָה עַל זֹאת הַתּוֹרָה שֶׁל תּוֹדָה בְּעַצְמָהּ, לֹא יַסְפִּיקוּ כָּל יָמֵינוּ לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל וּלְשַׁבֵּחַ וּלְפָאֵר וּלְרוֹמֵם לְהַדֵּר וּלְנַצֵּחַ לְבָרֵךְ וּלְעַלֵּה וּלְקַלֵּס, לְמִי שֶׁעָשָׂה לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל אֶת כָּל הַנִּסִּים הָאֵלּוּ, שֶׁזָּכִינוּ לִשְׁמֹעַ הִתְגַּלּוּת נִסְתָּרוֹת כָּאֵלֶּה אֲשֶׁר אֵין לָנוּ פֶּה וְכֵלִים לְסַפֵּר שֶׁבַח נוֹרָאוֹת גְּדוֹלוֹת כָּל דִּבּוּר מֵהַתּוֹרָה הַזֹּאת, מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן קֶשֶׁר בִּנְיָן הַנּוֹרָא הַזֶּה בְּיַחַד. אִלְמָלֵא לָא אָתֵינָן לְעָלְמָא אֶלָּא לְמִשְׁמַע דָּא, דַּיֵּנוּ. מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁזָּכִינוּ גַּם זָכִינוּ לִשְׁמֹעַ עוֹד וְעוֹד כַּמָּה וְכַמָּה תּוֹרוֹת שִׂיחוֹת וּמַעֲשִׂיּוֹת נוֹרָאוֹת כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה. כַּמָּה מַעֲלוֹת טוֹבוֹת לַמָּקוֹם עָלֵינוּ, אִלּוּ לֹא שָׁמַעְנוּ אֶלָּא דִּבּוּר אֶחָד מִזֹּאת הַתּוֹרָה דַּיֵּנוּ, וְאִם נַתְחִיל לוֹמַר אִלּוּ וְכוּ' דַּיֵּנוּ דַּיֵּנוּ. לֹא יַסְפִּיקוּ יָמֵינוּ לְהוֹדוֹת לַהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל אַחַת מִנִּי אֶלֶף אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רִבְבוֹת פְּעָמִים הַטּוֹבוֹת שֶׁעָשָׂה עִם אֲבוֹתֵינוּ וְעִמָּנוּ בְּיָמֵינוּ וְכוּ' וְכוּ'. מַה נְּדַבֵּר וְהוּא אָמַר וְעָשָׂה כְּחַסְדּוֹ כְּטוּבוֹ כְּרַחֲמָיו כְּנִפְלְאוֹתָיו, לֹא כַּחֲטָאֵינוּ עָשָׂה לָנוּ וְכוּ', כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים רִחֵם ה' עָלֵינוּ וְכוּ' וְכוּ'. אַשְׁרֵינוּ מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ וּמַה נָעִים גּוֹרָלֵנוּ וּמַה יָּפָה יְרוּשָׁתֵנוּ וְכוּ' וְכוּ'.

וְהִנֵּה עַתָּה טוֹב לְהוֹדוֹת לַה' בִּפְרָטִיּוּת עַל הַחֶסֶד שֶׁעָשָׂה עִמָּנוּ, כִּי תּוֹדָה לָאֵל הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעֶזְרֵנוּ, וְסִבֵּב בְּנִפְלְאוֹתָיו וְחִזֵּק אוֹתָנוּ לַחֲזֹר לְהַתְחִיל לַעֲסֹק לִגְמֹר הַדְפָּסַת הַתְּפִלּוֹת. וּכְבָר הֵבִיא בְּנִי רַבִּי שַׁכְנָא שֶׁיִּחְיֶה נְיָר תִּשְׁעָה רִיז מִבֶּרְדִּיטְשׁוֹב בַּדֶּרֶךְ הַמְקֻלְקָל הַזֶּה. וּבֶאֱמֶת הָיָה בְּדֶרֶךְ נֵס וְהַשְׁגָּחָה נִפְלָאָה מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר בִּכְתָב. וְטוֹב לְהוֹדוֹת לַה' עַל הֶעָבָר, וּלְבַקֵּשׁ לְהַבָּא, שֶׁיִּהְיֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עִמָּנוּ וְיַעַזְרֵנוּ וְיוֹשִׁיעֵנוּ בְּנִפְלְאוֹתָיו לִגְמֹר מְהֵרָה הַדְפָּסַת הַתְּפִלּוֹת כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וְכִרְצוֹן רַבֵּנוּ הַנּוֹרָא זַ"ל. כִּי עֲדַיִן אָנוּ צְרִיכִין יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים רַבִּים לְגָמְרָם, כִּי אֵין לִי עַל הוֹצָאוֹת הַגְּמָר, וְגַם עַל הַנְּיָר לָוִיתִי עַל עִסְקָא. וְגַם אֵינִי יוֹדֵעַ הֵיכָן לְהַדְפִּיסָם. כִּי לִנְסֹעַ לְמִינְקָאוִויץ גְּדוֹלָה הַהוֹצָאָה, וּפֹה אֵינִי יוֹדֵעַ הַדֶּרֶךְ אֵיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל בָּזֶה. וְעַל זֶה בָּאתִי בַּמִּכְתָּב הַזֶּה לְהוֹדִיעַ לְךָ וּלְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ כָּל זֶה.

וְעָלֶיךָ אָחִי נַפְשִׁי וּלְבָבִי הַמִּצְוָה הַזֹּאת וְעַל כָּל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ הַנִּלְוִים אֵלֶיךָ, שֶׁתֵּלְכוּ עַל צִיּוּן הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא, וּתְסַפְּרוּ בְּפִיכֶם לְרַבֵּנוּ זַ"ל כָּל זֶה כַּאֲשֶׁר בִּלְבַבְכֶם, וּתְבַקְשׁוּ וְתִתְחַנְּנוּ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיַּחְמֹל עַל עֲנִיּוּתֵנוּ וְשִׁפְלוּתֵנוּ, וְיִהְיֶה בְּעֶזְרֵנוּ לִגְמֹר עִסְקֵנוּ מְהֵרָה, כִּי אֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, בְּכֹחַ וּזְכוּת אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ אוֹר הָאוֹרוֹת זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה, וַה' הַטּוֹב יַעֲשֶׂה.

גַּם תֵּדְעוּ שֶׁגַּם בָּעִתִּים הַלָּלוּ נִגְמְרוּ תּוֹדָה לָאֵל כַּמָּה תְּפִלּוֹת נִפְלָאוֹת וְנוֹרָאוֹת הַמְחַיִּין נְפָשׁוֹת מְאֹד, וְכָל הַמִּסְתַּכְּלִים בָּהֶם בֶּאֱמֶת, נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשָׁם שֶׁיֵּצְאוּ לָאוֹר מְהֵרָה, וַה' יִגְמֹר בַּעֲדֵנוּ כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ גָּמַר וְיִגְמֹר הַכֹּל לְטוֹבָה מְהֵרָה אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.

נָתָן מִבְּרֶסְלֶב.

גירסא לא מנוקדת:

כ
מכתבי תקפ"ז
ברוך השם, יום ב' וישב תקפ"ז ברסלב.
ישאו הרים שלום, לכבוד אהובי אחי ורעי כנפשי הרבני הותיק המהלל, ירא ה' מרבים מורנו הרב נפתלי נרו יאיר לנצח.
יקבל אגרת מבני המפלא מורנו הרב יצחק שיחיה מקהלת קדש טולטשין. ומבטחני באהבתו שיקים משאלתו להזכירו לטובה על ציון הקדוש אותו ואת אשתו תחיה, שצריכה עתה לרחמים רבים, שתלד במועדה ובזמנה בנקל בלי שום קשוי הולדה כלל לארך ימים ושנים טובים אמן כן יהי רצון. והולדה בנקל היא בחינת חנכה שהם ימי הודאה בחינת שעשוע עולם הבא בחינת הלכות, שעל ידי זה בא הולדה בנקל וכו', כמבאר בתורה ימי חנכה (לקוטי תנינא סימן ב') כידוע לכם.
והנה אנחנו מחיבים לילך עם התורה הזאת תמיד להודות ולהלל להשם יתברך תמיד על גדל החסד אשר עשה עמנו בכלל ובפרט, על שזכינו להיות בחלקו של אדוננו מורנו ורבנו אור החדש הקדוש והנורא והנשגב וכו' וכו'. ואם נרגיל עצמנו בכל יום בזה להעמיק מחשבתנו באמת בעצם החסד והישועה הנפלאה והנוראה הזאת אשר הפליא השם יתברך עמנו ועם זרענו ועם כל ישראל לדורות עולם, ולהודות ולהלל להשם יתברך בכל יום על זה, על ידי זה נוכל להרחיב לבנו לפתח פינו לפרש לפניו יתברך כל אשר עם לבבנו כבן המתחטא לפני אביו ממש. כי אנו רואים בעינינו בכל עת, שאנו בנים לה' אלקינו ממש, כי הוא גומל עמנו חסדים תמיד בכל יום ובכל עת ובכל שעה, כרחם אב על בנים וכו'.
והנה יש לי בענין זה שיחות ארכות, לחזק ולזרז לילך עם התורה הזאת להתקרב לה' יתברך בכל עת, על ידי בחינת תודה והודאה שהוא בחינת חנכה בחינת הלכות שעל ידי זה מאיר האמת ברבוע הדבור, הינו שלשה קוי אמת בארבעה חלקי הדבור וכו' וכו'. ועל ידי זה זוכין להמשיך השמחה של שבת וכו', ועל ידי זה נתגלה אחדות הפשוט מתוך פעלות משתנות, שזה יקר מאד בעיני ה' יתברך, בחינת אתה אחד ושמך אחד ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ וכו' וכו'. אשרי אזנינו שזכינו לשמע נוראות כאלה, אלו פינו מלא שירה כים וכו'.
ואם היינו רוצים להביא תודה על זאת התורה של תודה בעצמה, לא יספיקו כל ימינו להודות ולהלל ולשבח ולפאר ולרומם להדר ולנצח לברך ולעלה ולקלס, למי שעשה לאבותינו ולנו ולכל ישראל את כל הנסים האלו, שזכינו לשמע התגלות נסתרות כאלה אשר אין לנו פה וכלים לספר שבח נוראות גדולות כל דבור מהתורה הזאת, מכל שכן וכל שכן קשר בנין הנורא הזה ביחד. אלמלא לא אתינן לעלמא אלא למשמע דא, דינו. מכל שכן וכל שכן שזכינו גם זכינו לשמע עוד ועוד כמה וכמה תורות שיחות ומעשיות נוראות כהנה וכהנה. כמה מעלות טובות למקום עלינו, אלו לא שמענו אלא דבור אחד מזאת התורה דינו, ואם נתחיל לומר אלו וכו' דינו דינו. לא יספיקו ימינו להודות להשם יתברך על אחת מני אלף אלפי אלפים ורבי רבבות פעמים הטובות שעשה עם אבותינו ועמנו בימינו וכו' וכו'. מה נדבר והוא אמר ועשה כחסדו כטובו כרחמיו כנפלאותיו, לא כחטאינו עשה לנו וכו', כרחם אב על בנים רחם ה' עלינו וכו' וכו'. אשרינו מה טוב חלקנו ומה נעים גורלנו ומה יפה ירושתנו וכו' וכו'.
והנה עתה טוב להודות לה' בפרטיות על החסד שעשה עמנו, כי תודה לאל היה השם יתברך בעזרנו, וסבב בנפלאותיו וחזק אותנו לחזר להתחיל לעסק לגמר הדפסת התפלות. וכבר הביא בני רבי שכנא שיחיה ניר תשעה ריז מברדיטשוב בדרך המקלקל הזה. ובאמת היה בדרך נס והשגחה נפלאה ממנו יתברך אשר אי אפשר לבאר בכתב. וטוב להודות לה' על העבר, ולבקש להבא, שיהיה השם יתברך עמנו ויעזרנו ויושיענו בנפלאותיו לגמר מהרה הדפסת התפלות כרצונו יתברך וכרצון רבנו הנורא ז"ל. כי עדין אנו צריכין ישועה ורחמים רבים לגמרם, כי אין לי על הוצאות הגמר, וגם על הניר לויתי על עסקא. וגם איני יודע היכן להדפיסם. כי לנסע למינקאוויץ גדולה ההוצאה, ופה איני יודע הדרך איך להשתדל בזה. ועל זה באתי במכתב הזה להודיע לך ולכל אנשי שלומנו כל זה.
ועליך אחי נפשי ולבבי המצוה הזאת ועל כל אנשי שלומנו הנלוים אליך, שתלכו על ציון הקדוש והנורא, ותספרו בפיכם לרבנו ז"ל כל זה כאשר בלבבכם, ותבקשו ותתחננו להשם יתברך שיחמל על עניותנו ושפלותנו, ויהיה בעזרנו לגמר עסקנו מהרה, כי אין לנו על מי להשען כי אם על אבינו שבשמים, בכח וזכות אדוננו מורנו ורבנו אור האורות זכר צדיק וקדוש לברכה, וה' הטוב יעשה.
גם תדעו שגם בעתים הללו נגמרו תודה לאל כמה תפלות נפלאות ונוראות המחיין נפשות מאד, וכל המסתכלים בהם באמת, נכספה וגם כלתה נפשם שיצאו לאור מהרה, וה' יגמר בעדנו כי הוא יתברך גמר ויגמר הכל לטובה מהרה אמן כן יהי רצון.
נתן מברסלב.